בין תקווה לאכזבה
10/12/17 11:43
643 צפיות
בשעות שחושבים צלול, ללא החרדה והדיכאון, אנחנו עצמנו לא מבינים מה ולמה צרור המחשבות המסחרר לא עוזב אותנו שאנו נמצאים בעומק החרדה, או בעומק הדיכאון.
מקווים שזהו, הבראנו ויותר לא נרגיש כמו שהרגשנו, איזו עצובה התקווה הזו, התקווה להשתחרר מעצמך, ואז זה מכה שוב, החרדה והדיכאון, אנחנו לא מצליחים לזכור כיצד הרגשנו שהתקווה הייתה בליבנו, לפעמים שעות או יום קודם.
אנחנו סוג של תקלה בייצור, נפש מקולקלת ונשמה אבודה, גוף שתוקף את עצמו ומלחמה בעצמך, הנתונים לא לטובתנו, ברור לנו שגם אם ננצח בקרב כבר הפסדנו במלחמה.
תגובות
עוד פוסטים בבלוג: מסע לאמת
המלחמה הקשה ביותר היא המלחמה נגד עצמך
מתי יבוא שלום ?
קראו עוד
רחוק מתמיד
הטוב נראה רחוק מתמיד, הרגעים של האושר כל כך רחוקים שאני כלל לא מצליח לזכור או לשחזר. לפעמים אני חושב שהכל נגמר, קשה לי ל...
קראו עוד
מפחיד יותר מתמיד
מפחיד יותר מתמיד, הבדידות היא מציאות אכזרית ביותר, החיים אשליה או הזיה, הדיכאון, החרדה מזכירים שלא ניתן להשתחרר מהפחד.הא...
קראו עוד
ההגדה שלנו
חירות, חופש, הגנה, אמונה, תקווה, ניסים, חוזק.
קראו עוד
המוח שלנו
לא ברור אם נודלנו דפוקים, או שהתרחשה תקלה בדרך, אך לא ניתן לערער על האמת הפשוטה, המוח שלנו עובד שונה מהמוח של רוב האנשים...
קראו עוד
כבקשתכם
מתי תבין שאתה לוקה בחרדה ודיכאון בגלל שאתה רוצה ללקות בהם? התחלת לקרוא את הספר שרשמתי לך? אתה יכול לבחור. לבחור. לבחור מה לחשוב, איך לחשוב, מתי לחשוב, איך להתנהג, אם להגיב או לא להגיב. בעלי החיים לא יכולים. בני האדם יכולים. אינך משתמש בזכות הזו שניתנה לך, ובמקום זה ממשיך לכתוב את אותן שטויות בווריאציות שונות במשך שנים, ומאמין בממשותן. אתה יוצר את המציאות שאתה חי בה. מה שאתה חושב עליו, אתה נהפך אליו. כל עוד תמשיך לתת תוקף לרעיונות האלה בעצם כתיבתם והאמונה בהם, המציאות שלך תעוצב על ידם. המטפלים שלך לא רוצים שתבריא. הם אוהבים שמגיעים אליהם לטיפולים, זה מחמיא להם, מבסס את מעמדם, מכלכל אותם. תמשיך לשחק את תפקיד הקורבן שהולך לטיפולים ומבקש גלגלי הצלה, ותישאר כזה. המחלה הזאת היא רק הרגל שבנוי על זיכרון, התמכרות. המחשבות באות ואתה נסחף ונע יחד איתן. אתה נגמל מההתמכרות על ידי כך שאתה מבין שאינך המחשבות שלך!