אפילו שאני כבר כמעט חמישה שבועות בלימודים בשנה א', בא לבקר אותי חבר ותיק כן כן עוד מימיי הצבא- שביזות יום א'. 

ימיי ראשון לא קלים לרובינו, ואם גם אתכם זה כבר תופס במוצאי שבת זו תחושה בכלל לא נעימה ללכת לישון איתה. אני שואלת את עצמי שוב ושוב מה הסיבה להרגשה הזו, וכשאני מדברת על ההרגשה הזו שיש לי מתחילת שבוע אני לאו דווקא מדברת על הבאסה אלא על הרגשת חוסר אנרגיה מעורבת עם קצת פחד. למה לי להרגיש ככה? אני מאד אוהבת את הלימודים האקדמאים שלי, הרי עבדתי כל כך קשה כדי להתקבל אליהם. האמת שנכון, המערכת מאד עמוסה והשיעורים מאד מגוונים, וברגע שהשבוע מתחיל ואני עולה על האוטובוס לכוון האוניברסיטה ההרגשה היא הרבה יותר טובה. אז ממה אנחנו מרגישים רגשות כל כך שליליים למרות שאנחנו במקום שאנחנו רוצים להיות בו? אצלי ואוליי גם אצלכם, יש את הפחד הזה של לאבד את עצמי בתוך כל העומס, הפחד הזה שלא יהיה מספיק זמן לכלום והחיים בשנים הקרובות יהיו אומללים מאד. זה קשה להרגיש ככה, זה מפחיד איך הזמן עובר כל כך מהר. השינוי באורח החיים השתנה בין לילה.

אז בינתיים מרום נסיוני (NOT) של חמשת השבועות האחרונים נראה לי שיש לי כמה תובנות:

1) תשתדלו לא לפספס שיעורים: נכון שזה נשמע קצת מוזר כי אוליי זה נראה כאילו לפנות זמן ולהגיע לכל השיעורים אלו דברים שסותרים אחד את השני אבל לא, זה דווקא חוסך המון זמן ולחץ עתידי (בהנחה שאתם באמת מקשיבים בשיעורים, כן?), הסיבה לכך היא שלא מעט מאיתנו הם אנשים שמיעתיים, כלומר, אנשים קל להם להכיל ולהטמיע במח חומר חדש דרך שמיעה של החומר הנלמד. תשאלו שאלות, תתעניינו תעשו כל מה שאתם צריכים בשביל לעשות הטמעה ראשונית של החומר בזמן הלימודים בכיתה, כך תבינו יותר טוב את החומר ותחסכו זמן בלנסות ולהבין את החומר בבית.

2) שימו לעצמכם גבול עד איזו שעה אתם לומדים ויהי מה (כמובן שיהיו יוצאים מן הכלל לפעמים אבל בדרך כלל זה לא אמור לקרות). לכל אחד מאיתנו יש את הגבול האישי שלו לעד מתי הוא יכול ללמוד, יש לכל אחד שעות בו הלמידה היא אינה אפקטיבית. זכיתי להיות אדם של בוקר ואני משתדלת לשים לי גבול של למידה עד 20:30. את שאר הזמן המועט יחסית עד השינה אני משקיעה בדברים שעושים לי טוב. אני למשל מאד אוהבת לקרוא או לשמוע מוזיקה ואם לא להיפגש עם חברות אז לפחות לדבר איתן בטלפון, זה יתן לכם מוטיבציה ואיזון בהמשך הלימודים. כמו כן, אל תכריחו את עצמכם ללמוד כשבכנות אתם מרגישים שאתם נפשית לא מסוגלים, זה סתם יצור לכם אנטי להמשך הלימודים.

3) תעשו ספורט: ברור לכולנו שספורט מאוזן עושה טוב ורצוי לשלב אותו בחיים, לא סתם זה ככה, ידוע לנו שהספורט גורם להפרשת הורמונים שבזכותם מרגישים במצב רוח יותר טוב, משפר את זרימת הדם למוח ולשאר הגוף. לא הרבה יודעים שספורט עוזר להתחדשות והתרבות התאים במוח. עוד יותר כיף לשלב ספורט עם חברים ככה זה אפילו יותר מהנה ומשפר את מצב הרוח.

4) אל תשכחו מי הייתם לפני הלימודים: תזכרו שהיו גם תקופות טובות ותקופות רעות גם לפני שהתחלתם ללמוד, כולנו בני אדם, כולנו לפעמים לא במיטבינו, יש כאלו שמרגישים ככה ליום או יומיים ויש כאלו שליותר, בכל מקרה תמיד חשוב לזכור שהמצב הוא זמני, וגם אם החיים לא אידיאליים עכשיו אנחנו לומדים מה שאנחנו לומדים בשביל לשפר את עצמינו בתור בני אדם עצמאיים ותורמים לסביבה שלנו. תמיד תקפידו לחזור ולהזכיר לעצמכם מה טוב בלימודים ואל תדאגו, בכל מסגרת ומקום ניתן להשתלב כי אנחנו בני אדם, ובני אדם כמו שאר היצורים החיים על פני כדור הארץ, מסוגלים להסתגל למצבים חדשים, הרי עשינו את זה אלפי על גבי אלפי שנים, דורות על גבי דורות, גם אתם מסוגלים! תנו לעצמכם קרדיט, תנו לעצמכם מחמאה על שעברתם יום ארוך, על זה שאתם קמים בבוקר ומגיעים ללימודים כמו גדולים, תאמינו לי, זה עוזר.

אשמח אם תשתפו גם אתם עצות ואם בא לכם גם לשתף בחוויות האישיות שלכם מן הלימודים טובה או רעה אשמח לשמוע.

עד הפעם הבאה,

יהלי