מטופלת מספרת:

בזיכרונות ילדותי ישנה תמונה שחוזרת שוב ושוב. אחרי סיום הלימודים בבה"ס אני יושבת לאכול ארוחת צהרים, אמי לידי, בודקת שלא אחסיר ביס או כף מרק. לארוחה מתלווים סיפורים. אמי הייתה מספרת סיפורים נפלאה, הסיפורים במהלך ארוחת הצהרים  היו על נסיכות ומלכים, אך, לא רק. לרוב היו הסיפורים על קורותיה בגטו, באושוויץ, סיפורים על תשעת אחיה ואחיותיה שנספו כולם במשרפות עם כל משפחותיהם. אני הייתי יושבת מחד סקרנית להבין ,להשתתף איתה בחוויות הזוועה, מאידך מתפללת ש:"הלוואי והיום לא תדבר",  ישבתי דבוקה לכיסא והרגשתי בחוויה של ילד שאם לא תספר ותשחרר  את המועקה יקרה לה משהו נורא.    

רק כשגדלתי הבנתי מה הייתה הדינמיקה ביני לבין אימי.                                                                                                     ההזדהות שלי איתה אפשרה לה להשליך את תפוח האדמה הלוהט הזה לעברי מתוך תחושה וידיעה שאקח אותו אלי .בטיפול פסיכולוגי מכנים אינטראקציה כזאת כהזדהות השלכתית. שזו העברה של חלקים בנפש שהאדם לא יכול להכיל אותם, אל אדם אחר. האחר מזדהה עם הדימויים השליליים שהושלכו עליו, ומתנהג בהתאם. עצם שיתוף התכנים הבלתי נסבלים עם אדם אחר המכיל ומקבל ,לא שופט, מרגיע, מביא להקלה גדולה. " אני לא לבד במקום החשוך הזה"

אינטראקציות דומות לאלה של השלכת החרדות, אין האונים ,הלבטים וכד' מתרחשות בחיי היום יום בעוצמה כזו או אחרת .בד"כ בשיחה בין חברים קרובים המבקשים עצה או שוטחים את לבטיהם זה באזני זה. בטיפול הפסיכולוגי בקשר האינטימי שנוצר, ישנו  מפגש בין שניים המוליד הויה חדשה  הנוצרת מתוך העולמות של המטופל והמטפל...

"אדם בא לטיפול כיוון שנתון בכאב ריגשי שאינו מובן לו. כשאדם אינו יכול לעבד את חוויותיו הרגשיות, הוא אינו יכול להישתנות, לגדול, או להתפתח .המטופל והמטפל מחוברים בסיטואציה טיפולית שיוצרת תנאים בהם המטופל (בעזרת המטפל) יוכל לעבד, להבין רגשית  את החלומות והתחושות הלא מודעות  שבאותו זמן הופכים מתוך ההשלכות ההדדיות להיות החוויות המשותפות של המטופל והמטפל . ...המטופל חייב להרגיש שהמטפל מכיר אותו באופן שלא חווה מעולם בעבר הכוונה היא שלא די שהמטופל ירגיש מובן ,אלא שירגיש שהמטפל יודע מי הוא"

הפסיכואנליטיקאי ווילפרד  ביון מדבר על תהליך של הכלה . בטיפול הפסיכולוגי תפקיד המטפל להיות המיכל שאליו משליך המטופל  - האדם הסובל את קשייו, חרדותיו, הזיכרונות, והמטפל- המיכל  אוסף אל תוכו את התכנים הקשים,  עושה מודיפיקציה  , מרכך ומחזיר למטופל תכנים שהוא יכול לשאת.

ביון מביא דוגמא של מטופל בן 33,מוגבל מנטלית העובד בתעסוקה מוגנת. הוא אומר: "אני בן 33 וזה שום דבר? אתה לא יכול לתת לי תמונה של מי אני?..." למה אני בא אליך בכלל?"   ביון עונה לו:" העובדה שאתה מרגיש שאלה היו 33 שנים של ריקנות ובזבוז היא כ"כ כואבת שעדיף לך לקבל את התמונה שלך כפי שהיא נראית בעיני אנשים אחרים מאשר לעמוד מול הקשיים שלך ולהסכל על עצמך...הסיבה שאתה בא אלי היא שאולי יש סיכוי קטן שאם אני נמצא לידך , תוכל להסתכל על זה."