השנה נערך כנס הטרשת הנפוצה הגדול ביותר, ECTRIMS 2017, בפריס בו השתתפו כ- 10,000 חוקרים מהתחום מכל רחבי העולם. הוצגו בו אלפי ממצאים ועדכונים חדשים וכאן אציג את הבולטים שבהם.

       עדכונים לגבי תרופות ופיתוחים חדשים

ibudilast – זוהי תרופה אוראלית שמשמשת ביפן לטיפול באסטמה ובתופעות של סחרחורת לאחר שבץ. כעת נמצאת בשלבי ניסוי הבוחנים האם יכולה להגן על מערכת העצבים מפני מחלת הטרשת הנפוצה. בניסוי קליני שלב 2 שכלל 255 נבדקים, ibudilast הצליחה להפחית את קצב האטרופיה (התכווצות המוח) ב- 48% בהשוואה לפלאצבו. התרופה נבחנת לשימוש במהלכים הפרוגרסיביים של מחלת הטרשת הנפוצה, בהם האטת האטרופיה תגן מפני הפגיעה ביכולות הקוגניטיביות והפיסיות של המטופלים. על התרופה עדיין לעבור מחקר גדול ומקיף (ניסוי קליני שלב 3) לפני שתיגש לאישור ה- FDA. תופעות הלוואי שנמצאו לטיפול הן בחילות ופריחה על העור.

גילניה – בניסוי הקליני הגדול ביותר עד עתה שנערך בקרב ילדים ומתבגרים עם טרשת נפוצה, התרופה גילניה (פינגולימוד, Gilenya – fingolimod) הצליחה להפחית את מספר ההתקפים השנתי ב- 82% לאורך שנתיים, בהשוואה לטיפול באבונקס. לאחר שנתיים של טיפול, 86% מאלו שטופלו בגילניה לא חוו התקף, לעומת 39% מהמטופלים באבונקס. יעילות דומה נצפתה גם בממצאי ה- MRI. תופעות הלוואי לתרופה היו דומים לתופעות הלוואי שנמצאו בקרב מבוגרים. הטיפול עדיין לא מאושר לשימוש בילדים עם טרשת נפוצה (רק למבוגרים, יש צורך בניסויים ייעודיים כדי שתרופה תאושר לשימוש גם בקרב ילדים), אך חברת נוברטיס מתכננת להגיש את התוצאות המתאימות לרשויות המאשרות.

S1P – ישנם פיתוחים נוספים של תרופות הדומות במנגנון הפעולה שלהם לתרופה גילניה. התרופה גילניה פועלת על קולטן (רצפטור) הנקרא S1P (sphingosine 1-phosphate) אשר מובילות סוג מסוים של תאי מערכת החיסון לתוך בלוטות הלימפה, כך מונעות מהם מלהיכנס למערכת העצבים המרכזית ולגרום לנזקים באמצעות פעילות דלקתית פגיעה בתאי העצב. כמה טיפולים נמצאים בשלבי פיתוח וניסוי כדי להיות ממוקדים יותר בהשפעה על תאי מערכת החיסון ובכך להפחית מן תופעות הלוואי של תרופת המקור גילניה. אחד הפיתוחים הוא הסיפונימוד (Siponimod). בעבר הוצג כי התרופה העתידית הסיפונימוד יכולה להאט את התקדמות טרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית. בכינוס הנוכחי הוצגו עדויות נוספות ליעילות התרופה מניסוי קליני שלב 3 המראה כי הסיפונימוד מפחיתה את פעילות המחלה והאטרופיה המוחית כפי שנראית בהדמיית ה- MRI . יעילות הטיפול נצפתה כבר לאחר 12 חודשים, כך שמסתמן שזו תהיה תרופה יעילה נוספת לטיפול במהלכים הפרוגרסיביים של מחלת ה- טרשת נפוצה.

תרופה נוספת בפיתוח עם מנגנון פעולה דומה היא האוזנימוד (ozanimod). בכנס דווחו תוצאות משני מחקרים קליניים “SUNBEAM” ו- “RADIANCE". שני המחקרים מראים כי האוזנימוד מפחיתה את קצב ההתקפים באופן משמעותי בהשוואה לתרופה אבונקס לאורך שנתיים. בנוסף, נראית תמיכה ליעילות הטיפול גם בהדמיית ה- MRI. יש לציין כי בבחינת התקדמות המחלה (החמרה ברמת הפגיעה הנוירולוגית כפי שנראית במדד ה- EDSS), לא היה שוני משמעותי בין התרופה אוזנימוד לאבונקס. החוקרים מסבירים כי שתי התרופות היו יעילות בעיכוב התקדמות המחלה ולכן קשה היה להראות מבחינה סטטיסטית הבדל.

מייבנקלאד – התרופה האוראלית עם החומר הפעיל קלדריבין שהשנה אושרה ע"י הרשויות האירופאיות ובדרכה לישראל, מיועדת לאנשים עם טרשת נפוצה להם מהלך התקפי סוער. בניתוח המשך של מחקר ה- CLARITY שנמשך שנתיים בחנו את השפעת הטיפול על מדד ה- NEDA, מדד המציג כמה מהמטופלים היו ללא כל עדות לפעילות של המחלה. הממצאים הראו כי בקרב המטופלים במייבנקלאד (Mavenclad) היו 43.7% ללא פעילות של המחלה (NEDA), לעומת 9% בלבד בקבוצת הביקורת שקיבלה פלאצבו. יש לציין שתוצאות אלו הושגו בקרב מטופלים עם מהלך מחלה פעיל מאוד (למעלה מ- 2 התקפים בשנה טרום תחילת הטיפול במייבנקלאד) ועל כן מעוררות תקווה רבה בקרב המטופלים להם רוב התרופות לטרשת נפוצה אינן יעלות דיין.

אוקרוואס – התרופה אוקרוואס (Ocrevus), ידועה בתור התרופה הראשונה שאושרה לטיפול במהלכים הפרוגרסיביים של מחלת הטרשת הנפוצה. בכנס ניתן דגש לניסויי OPERA1 ו- OPERA2 אשר בחנו את יעלות התרופה בקרב המהלכים ההתקפיים של טרשת נפוצה. בניתוח חדש של ממצאי המחקרים שכללו 1656 נבדקים הראו כי התרופה אוקרוואס הפחיתה את כמות האנשים עם מהלכים התקפיים שחוו PIRA (Progression Independent of Relapse Activity), בהשוואה לנבדקים שקיבלו רביף. המושג PIRA מתייחס להתקדמות המחלה שקיימת גם ללא התקפים והיא נמדדת באמצעות שכלול של מדד CDP (Confirmed disability progression), אשר מודד את התקדמות הנכות (ע"י מדד ה- EDSS), מהירות ההליכה ותפקוד הידיים (ע"י מבחן hole peg test 9). התוצאות הראו שמדד ה- PIRA היה נמוך ב- 25% בקרב המטופלים באוקרוואס לאחר 12 שבועות וב- 23% לאחר 24 שבועות.

         עדכונים נוספים

קו-מורבידיות בטרשת נפוצה  - כאשר מצטרפות מחלות נוספות לאבחנה של טרשת נפוצה הסיכוי לחוות התקף עולה. במחקר החדש עקבו אחר 885 נבדקים עם טרשת נפוצה לאורך שנתיים. נמצא שהמחלות השכיחות ביותר לצד טרשת נפוצה הן חרדה (40.2%), דיכאון (21.1%), יתר לחץ דם (17.7%), מיגרנה (17.7%) והיפרליפידמיה (11.9%). הניתוח הסטטיסטי הראה כי לאלו עם למעלה מ- 3 אבחנות היו פי 1.45 התקפים בשנה בממוצע, בהשוואה לאנשים עם רק אבחנה של טרשת נפוצה. החוקרים עוד ציינו שהאבחנות שנמצאו כמגבירות את כמות ההתקפים במיוחד הן מיגרנה והיפרלדימיה. החוקרים סיכמו שיש עוד צורך במחקרים נוספים כדי להציע את ההתערבות המיטבית גם באבחנות הנוספות לטרשת נפוצה כחלק מניהול נכון של המחלה.

עייפות ושינה בטרשת נפוצה – מחקר חדש מציע כי חלק ניכר מהאנשים עם טרשת נפוצה שסובלים מעייפות חמורה, סובלים גם מדום נשימה בשינה (אפנאה). החוקרים אכן מצאו שמתוך 87 נבדקים עם טרשת נפוצה, ל- 54 היה גם דום נשימה בשינה. החוקרים גם מכוונים את הנוירולוגים לזהות את המטופלים בסיכון באמצעות שאלונים והערכות המראים על EDSS נמוך מ-7, רמת עייפות גבוהה, תוצאה גבוהה בשאלון המעריך הפרעות שינה וקשיים קוגניטיביים. ההנחה היא שעם הטיפול בדום הנשימה, תשתפר השינה, וכך בהתאמה העייפות ואיכות חייו של המטופל.

המיקרוביום – מחקרים רבים מצביעים על הקשר האפשרי שבין המיקרוביום, החיידקים בגופנו שנמצאים באינטראקציה עם המערכות בו, למחלת הטרשת הנפוצה. ההנחה היא שהשפעה על מערכת החיידקים בגופנו תוביל לשינוי במערכות הגופניות. בכנס האחרון הוצג תיאור מקרה של אישה בת 61, שאובחנה בשנת 1988 וכיום עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית. לאחר התדרדרות במהלך המחלה שהובילה אותה בין השנים 2001-2006 להתדרדר מ- EDSS=2 ל- EDSS=6, החליטו לשלבה בניסויי ייחודי בו יושתלו חיידקי צואה בגופה. לאחר ההשתלה בין השנים 2007-2017 הופסקה התדרדרות המחלה ואף מציינים החוקרים שנראה שיפור במצבה. זהו המקרה הראשון שמדווח על טיפול מסוג זה והחוקרים מציעים לערוך ניסוי קליני רחב היקף כדי להוכיח את יעילות השתלת חיידקי הצואה באנשים עם טרשת נפוצה. רבים מאמינים שיש פוטנציאל גדול בחקר והטיפול במיקרוביום, כמו במחלת הטרשת הנפוצה, כך במגוון רחב של מחלות ומצבים נוספים.

התעמלות וחום הגוף – בעוד שהתעמלות מומלצת לאנשים עם טרשת נפוצה ויש לה מעלות רבות, ישנם אנשים שבעת מאמץ מוגבר חום גופם עולה והם חווים החמרה בסימפטומים של טרשת נפוצה. זוהי תגובה ידועה בטרשת נפוצה הנקראת תופעת אוהטהוף. צוות מחקר מניו-יורק בדק האם אספירין, אשר ידוע כמפחית את טמפרטורת הגוף, יכול לעזור לאנשים עם טרשת נפוצה להתאמן זמן רב יותר. במחקרם הקטן והראשוני הם מצאו ש-8 מתוך 12 הנבדקים שיפרו את ביצועיהם באימוני הכושר, כאשר מראש היו אלו נבדקים שרגישים להשפעות החום. ייתכן שנמצא הפתרון הזול והפשוט שעיכב אנשים עם טרשת נפוצה מלעסוק יותר בפעילות גופנית, אך מחקרים בהמשך ייבחנו האם נכון לנוירולוגים להמליץ על השימוש באספירין למטרה זו.

דיאטה וטרשת נפוצה – צוות מאוניברסיטת ג'ון הופקינס הציג תוצאות ראשוניות מתוך מחקרם בדיאטת הגבלת הקלוריות (Calorie restriction diets). חשוב לציין שדיאטות אלו נבנות בקפידה ותוך מעקב צמוד לכל מטופל כי יש צורך באיזון נכון, מצד אחד בהגבלת הקלוריות ומצד שני שהתזונה מצליחה לענות על כל צרכיו הגופניים של האדם. החוקרים הראו שמלבד הירידה במשקל קיים גם שינוי במטבוליזים, בדרך בה הגוף מעבד את המזון. ממצא זה חשוב למחלת הטרשת הנפוצה כי ישנו קשר בין המטבוליזם בגוף למערכת החיסונית ותפקוד מערכת העצבים. אלו הם ממצאי ביניים למחקר הממושך, ורק בסיומו ולאחר ניתוח התוצאות נוכל לדעת האם נמצאה הדיאטה לטרשת נפוצה. מחקר זה הוא בין רבים אחרים שממשיכים לבחון את השפעת הדיאטה והתזונה על המחלה.