ד"ר אסתר גנלין היא רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו, וכן מנהלת קהילת טרשת נפוצה ב"כמוני". השנה משתתפת וגם מציגה בכנס ה- ECTRIMS שנערך בפריס ומדווחת לאתר "כמוני":

במהלך כנס ה- ECTRIMS 2017  הוצגו השינויים החדשים בקרטריונים לאבחון מחלת הטרשת הנפוצה. כידוע, האבחנה מתבצעת בשילב של קריטריונים קליניים והדמיתיים. יש לציין כי השינויים דווחו לראשונה בכנס וטרם פורסמו רשמית בעיתונות המדעית.  

במסגרת הקריטריונים ההדמיתיים  (קרטריונים ע"ש מקדונלד 2010)  יש לענות על מאפיינים של פיזור נגעים בזמן (למשל הופעה של נגעים חדשים בהדמיות עוקבות, או הופעה של נגעים שעוברים האדרה בו זמנית באותה הדמיה עם נגעים שאינם עוברים האדרה), ופיזור נגעים במרחב (הופעה של נגעים בפיזור אופייני מתוך רשימה של אזורים מוגדרים במוח).

השינוי בהמלצות החדשות, מאפשר לקצר את הזמן הנדרש לאבחנה על ידי כך שניתן לוותר על הקריטריונים של פיזור בזמן בנוכחות בדיקה חיובית לאוליגו קלונל.

בדיקת האוליגוקלונל מתבצעת על ידי ניקור חוט שדרה. זו בדיקה פולשנית . היא איננה ספיציפית לטרשת אך, נמצא כי בדיקה חיובית בשילוב עם קליניקה והדמייה מנבאת התקפים בשיעור גבוה . זו הסיבה שהחליטו להחזיר את הקריטריון המעבדתי כפרמטר אבחנתי, לאחר שבשנים האחרונות הוא די נזנח.

המשמעות- בנוכחות בדיקה חיובית לאוליגוקולונל ניתן לתת אבחנה של טרשת נפוצה כבר בשלב של האירוע  הקליני הראשון –  (Clinically isolated syndrome) CIS. מה שמאפשר התחלה מוקדמת בטיפול מונע.

שינויים נוספים :

לא מבדילים יותר בצבירת הקרטריונים בין נגעים סימפטומטים לאסימפטומטים.

בקרטריונים ע"ש מקדונלד 2010 – נגעים סימפטומטים בגזע המוח,  או בחוט השדרה לא נלקחו בחשבון כעדות לפיזור של נגעים בזמן או במרחב.

כעת יהיה ניתן להכליל בפיזור במרחב נגעים קורטיקלים וסב קורטיקלים כאחד. בקריטריונים הקודמים – ע"ש מקדונלד 2010-  לא הכלילו נגעים קורטיקלים כמדד לפיזור במרחב.

תוספות אלו תורמות לאבחון מוקדם, כתוצאה מכך מתאפשרת התחלה מהירה בטיפול מונע מתוך כוונה לשפר את הפרוגנוזה בטווח הארוך.