אזהרה! ילדים חושבים שתרופות הן סוכריות

(ו....איך איבדתי שנה מחיי!)

זה קרה באחת השבתות הכי רגילות שיכולות להיות....

הייתי בקומה העליונה וסידרתי את אחד הארונות לילדים (זאת השגרה שלנו בשבת...).

פתאום אישי היקר קורא לי בצעקה לחוצה ומבהילה:  "ורדית בואי מיד!!"

מיד עצרתי הכל וירדתי למטה.

אישי היקר מראה לי קופסא קטנה שבה היו מונחות כמה טבליות של תרופות להדגמה, ריקה לחלוטין, כשהתרופות מפוזרות בבית.

פתאום מגיע אלינו רועי בן השלוש ואומר לנו שהוא לקח מהממתקים אבל "הממתק היה חריף לי....".

חוץ מזה, אני רואה שיש לו בקצה הפה אבקה לבנה, מחשידה, שדומה לאחת התרופות שהיתה בקופסא.

באותו הרגע שהילד שלי מספר לי שהממתק היה חריף לו, ואני רואה את כל שאר הכדורים מפוזרים על הרצפה, ואפילו בצידי הפה של בני נשארה אבקה לבנה המחשידה לבליעה של אחד הכדורים, אני תופסת את עצמי, הדם נוזל מהגוף והלב דופק בתאוצה. "יכול להיות שרועי שלי בלע עכשיו כדורים?!!? תרופות שילד בן שלוש לא צריך לבלוע?!?!!?"

שוב אני מתחקרת אותו, ושוב הוא חוזר על המנטרה שהוא בלע את הסוכריות, אבל סוכריה אחת היתה לו חריפה. חיפשנו בפח, חיפשנו מתחת לספות, מתחת לשטיח ועל המדרגות. רק 4 כדורים מתוך ה- 6 נמצאו, ואז אני חושבת לעצמי: "שיט. הוא בלע את הכדורים. צריך ללכת למיון".

בראשי עובר: "למי אנחנו מתקשרים!?!!? עם מי מדברים?!!?!"

אני מנחה את בעלי - "תתקשר למרכז הרעלות ברמב"ם", "חפש ברשת את הטלפון למוקד"!

אישי היקר והמודאג, (שכועס מאוד עלי!), מתקשר למרכז הרעלות ברמב"ם, עונים לנו תוך פחות מדקה, ומספר את מה שאירע לנו בבוקר השבת היפה הזו, לתורנית מעבר לקו. היא מתחקרת אותו באופן יסודי, שואלת שאלות ממוקדות הנוגעות לתרופות שהיו בקופסא, מתי זה קרה, מה ראינו, והיות שהיו כמה תרופות ואי אפשר לדעת מה בדיוק הוא לקח, תשובתה - חייבים לגשת למיון ולא לחכות! אי אפשר לדעת מתי התרופה תתחיל לעבוד ואם זאת תרופה ללב או לסוכר, לא כדאי שהנפילה בלחץ הדם או הנפילה בסוכר תתרחש בבית, אלא תחת השגחה.

אז – כדאי  מיד לנסוע למיון.

וכך עשינו. אישי היקר לקח את רועי הקטן ונסע איתו למיון ילדים בתל השומר.

אני נשארתי בבית עם שאר הילדים, דואגת ועם המון יסורי מצפון....    ("איך?!".... " איך את יכולת לעשות את זה?!!"..... "איך את, הרוקחת....., שמלמדת אחרים מפני סכנות התרופות וכיצד יש להישמר....., איך את עושה דבר כזה?!!?")

בינתיים, במיון, עשו לרועיקי שלי בדיקות דם ושתן, והשאירו אותו להשגחה של 3 שעות. אחרי קבלת התוצאות והמידע שהתקבל לסוגי התרופות שהיו בקופסא, צוות הרופאים הנחמד החליט על שחרורו של רועיקי שלי הביתה. ברוך השם! שיהיה בריא!

במקרה הזה, יצאנו בזול. זה היה יכול להיגמר אחרת. יש כאלה שעוברים שטיפות קיבה, נפילות של סוכר, נפילות של לחץ דם, חלילה פרכוסים...

זה היה מלחיץ!

זה היה מסר ונורת אזהרה.

אז מה המסר שלי אליכם?

הורים, סבים, סבתות, דודים ודודות!

=>>אל תשאירו תרופות במקום שהילד יכול לקחת, לשחק ולבלוע!!

גם אם קופסת התרופות שלכם או של הדוד או של אמא נמצאת במגירה.... ודאו שהילדים לא יכולים להגיע למגירה הזאת.... ילדים הם סקרנים, הצבעים והמרקמים מעניינים אותם.... הנייר הכסוף והמרשרש מושך לעין ומסקרן לפתוח....

=>>ספרו לילדים על התרופות!  

- אמרו להם - "אלה התרופות שלי. בזכותן אני מרגישה יותר טוב, אבל התרופות האלה הן רק שלי....ואסור לאף אחד לקחת או להכניס אותן לפה".

=>>למדו אותם שתרופות הן לא סוכריות! בדיוק כמו שמלמדים את הסכנות שבחציית כביש לבד

חנכו אותם להימנע מלגעת בתרופות ולמדו אותם את סכנות השימוש למי שלא צריך!  

"תרופות שכאלה אסור לילדים לגעת ומאוד מסוכן להכניס לפה.... זה נכון שאולי הן נראות צבעוניות ויפות, אבל הן לא סוכריות... תרופות הן לא "ממתק"...  והן רק שלי, ורק לאנשים מבוגרים...."

=>>ואם אחד הילדים חולה או זקוק לתרופות כל הזמן, ספרו ושתפו את שאר בני המשפחה

- כדי שחס וחלילה, לא תצטרכו לרוץ למיון כפי שאנחנו נאלצנו לעשות באחד מימי השבת הכי רגועים שהיו צריכים להיות....

אז מה קורה, אם חס וחלילה, הילד בולע את אחת התרופות, למי לפנות??

הפניה הכי מהירה, הכי מקצועית והכי נכונה, לפני שהולכים למיון, לפני שמתקשרים לרופא הילדים או שמתקשרים לרוקח השכונתי - פנו למרכז הארצי למידע בהרעלות של בית חולים רמב"ם בחיפה במספר הטלפון: 04-7771900

המענה הוא 24 שעות, 7 ימים בשבוע, והמקצועיות היא לא מובנית מאליה. במרכז הארצי למידע בהרעלות ברמב"ם מצוי הידע הרב ביותר לגבי זמני בליעת תרופות והסיכונים השונים, וכיצד יש לנהוג בעת בליעת חומרים מסוכנים..... הם מרכזים את כל המידע.

ועל כך אומרים, שלא נצטרך.

שבוע טוב ושקט

ד"ר ורדית קלמרו

מומחית למידע וטיפול תרופתי

נ.ב: אם בא לכם להגיב ולספר על הניסיון שלכם (או לשאול שאלות), אתם מוזמנים להגיב בתחתית העמוד....