פרופסור סטפן סקור, מאוניברסיטת אלבמה שבטוסקלוסה, מנסה כבר יותר מ-25 שנה להבין כיצד יכולים נחשים לצום במשך שבועות ולאחר מכן לפתוח במסע זלילה. התעניינותו של סקור ביכולת של היצורים הללו לצום או לזלול מביאה עתה לגילוי מפתיע: טיפול פוטנציאלי שיוכל לעזור לאנשים עם סוכרת.

מחקרו של סקור הראה שבין ארוחות, פיתונים בורמזיים,  נחשים מסוג בואה החונקים את טרפם וסוגים אחרים של נחשים סוגרים רבים מתאיהם כאמצעי לאגירת אנרגיה. כתוצאה מכך, איברים חיוניים מתחילים לאבד את יכולתם. בין איברים אלה ניתן למצוא את המעי הדק, הכבד, הכליות, הלב והלבלב. כאשר נחשים אלו שוברים את הצום, הם חייבים להחיות איברים אלה ואז הם רצים לעכל את הארוחה ולהעביר חמצן וחומרים מזינים לכל גופם.

ובכן, איך הם עושים את זה? במחקר קודם צוות החוקרים בראשות סקור גילה שחומצות עשירות בשומן בדם של הפיתון הבורמזי לאחר ארוחה גדולה מעודד הרחבת לב בריאה.

ממצא מעניין נוסף שמצא סקור הוא שחומצות כאלה, כאשר מוגשות בקוקטייל לעכברים, מעודדות גם אצל עכברים את הגדלת הלב.

בעזרת פרס המחקר המהפכני של ה-NIH לשנת 2016, סקור ועמיתיו למחקר, עמית ח'ודרי וברידג'ט ווגנר מה-Broad Institute of MIT and Harvard, Cambridge, MA, חוקרים את המרכיבים הכימיים, או המולקולות הקטנות בדמו של הנחש שעשויות לעשות דבר דומה ללבלב. הם מתעניינים במיוחד בגורמים שעוזרים לשחזר את תאי הבטא יצרני-האינסולין, אשר עלולים להיות הרוסים או פגומים אצל אנשים החולים בסוכרת.

הניסוי נמצא רק בתחילתו, אבל במעבדה כבר ניתן לראות שתאי הבטא של בני אדם שדוגרים יחד עם דמם של נחשים שאכלו התרחבו במידתם. תאים אלו גם מייצרים יותר אינסולין ויכולים לעמוד בתנאי-לחץ שבד"כ רעילים עבור תאי-בטא.

התקווה היא שהבנה של תהליך העיכול של נחשים יכולה להוליך לאסטרטגיות של האצת ייצור אינסולין באנשים חולי סוכרת ע"י שיקום או הגנה על תאי-בטא. הגנים והמולקולות הזעירות שזוהו בנחשים יכולים אף לעזור בהכנת תרופות למלחמה בסוכרת.

מפתיע ככל שיישמע, המסקנות שנלמדות מניסוי בנחשים יכולות להיות לעזר למיליוני בני אדם חולי סוכרת מסביב לעולם. למרביתנו, הנוהגים לראות בחיות אלה חלק מפחיד מממלכת החי, כדאי לעצור רגע ולחשוב האם זה כך.