מה לא ניסיתי כדי להרחיק אותך ממני, מה לא ניסיתי כדיי שתצאי לי מהחיים.. בולימיה את תקועה בתוכי כבר מעל לשמונה שנים, לא אשכח לעולם איך אהבתי אותך בהתחלה כגיליתי שאני יכולה לאכול ולא להשמין שגיליתי שאת יכולה לעזור לי להרזות.. באותה יום הולדת בגיל 13 שגם אני רציתי לאכול מה עוגת שוקולד עם הפצפוצים, אז אכלתי ואז אחת הילדות אמרה לי שמנה ושם בעצם פגשתי אותך לראשונה, בשירותים, בגיל 13 ביום הולדת של חברה..

מאז את פשוט נכנסת לחיי ולא שיחררת, בהתחלה היינו חברות בכלל לא הבנתי שאת מזיקה אז נפגשנו בתדירות יותר גבוהה וברגע שהבנתי שאת מזיקה וכמה שאת רעה כבר לא יכולתי לגרש אותך לבד היית חזקה ממני, ועדיין.. הייתי צריכה לספר לאמא שלי הייתי צריכה לטפל בעצמי מהרגע שזה התחיל, אבל באותה תקופה אחי הגדול חלה בסרטן, וההורים שלי התגרשו ולאבא שלי היה התקף לב אז הדבר האחרון שרציתי זה להכביד עליה אז שתקתי והתמודד לי לבד במשך שנים, התחלתי לשנוא אותך , הדחקתי אותך עד שהתפוצצת לי בפנים ורצית לרצוח אותי ממש איימת להרוג אותי ואפשר להגיד אפילו שרצחת אותי מבפנים, ואני נשארתי חלשה קטנה וחסרת אונים והייתי מוכרחה לעזרה פניתי ליועצת בבית הספר התחלתי טיפולים שלא כל כך עזרו, ואחרי שסיימתי ללמוד והפכתי לחיילת פניתי לאמא שלי, ואז מה לא ניסיתי,כמה כספים שאמא שלי הוצנעה כדיי לעזור לי... פסיכיאטר פרטי, כדורים, פסיכותרפיסטית, קב״ן, פסיכיאטר צבאי, דיאטנית פרטית, מטפלת בתת מודע, ומאז כל צעד שאני עושה בחיים מטרה העיקרית שלו זה לצאת מהבולמיה לתמיד, עבדתי כל יום כפולות רק כדיי לא להיות בבית לבד, עברתי לגור בחו״ל, ניסיתי לשנות את התזונה שלי לטבעונית אך כמובן שבהתקפים זה לא עבד.. והיום אני בת 21 גרה כרגע בהוואי יש לי את כל המשאבים שאני צריכה כדיי להצליח, עשיתי כל מה שרציתי אבל עדיין משהו לא עובד, לא משנה מה אני אעשה, עם מי אדבר וכמה שאדבר ואיפה שאגוראת תמיד תהיי שם, את כבר חלק ממני, את פשוט רצחת חלק ממני לקחת לעצמך את המקום כדיי להשאר.. שונאת אותך ואת הסבל היומיומי שאת מביאה לי. 

אני עוד אפטר ממך, אני אעשה את זה, את עוד תראי....