נכון להיום. אני בת 68. סובלת  מאז שנולדתי במלפורמציות ורידיות מפושטות בכל הגוף (המנגיומות גדולות וכחולות). נכון ל25 השנים האחרונות סובלת מדימומים כרונים במערכת העיכול, עקב דימומים מנגעים אלו.   בשנה האחרונה התחלתי לקבל תרופת אקסקאפרון בכדורים (1 גרם כפול 4 ביום), ששמר על רמת המוגלובין סבירה של ממוצע 10.  אך  כבר חודשיים שאני נוטלת פרדניזון 30 מ"ג, עקב איבוד חלבון בשתן ובדם. (5 גרם), בהשפעה חלקית לאחר הטיפול בפרדניזון.

לצערי, בשבועיים האחרונים הגעתי להמוגלובין 8.2, עקב דימום כרוני ורציף ממערכת העיכול ומלנה קשה.  (אמנם אני נוטלת ברזל, ולכן רמת הפריטין בדם-תקין, אך הדימום לא מפסיק.

 ממחר אתחיל להוריד את רמת הפרדניזון.

 שאלתי, האם קיים קשר ישיר בין נטילת פרדניזון-30מ"ג(2 חודשים), והדימומים הקשים.   עליי לציין שבשבועיים האחרונים בכל פעם יש לי גם שטפי דם ספונטאנים מהמנגיומות , כמו שטף דם גדול בשוק הרגל, סביב הברך,  ובעיין.  אני מעדיפה לחיות עם מחלת כליות כרונית ולא לצרוך כל חודש מנות דם.

האם בספרות קיים קשר בין נטילתפרדניזון, ונטייה של אנשים לדמומים, עקב מחלת כלי דם ורידיים, הנוטים לדמם במערכת העיכול.  אשמח למענה רפואי.  אני מאוד מתוסכלת מהדמומים במערכת העיכול  ושטפי הדם הפריפרים שההקסקפרון (במינון המקסימלי), לא מסוגל להדביק את קצב הדימום).