בשנות ה 40 היה תור הזהב של המדע הבדיוני "הקשה", זה המבוסס על חוקי הטבע וטכנולוגיה מעולם הדמיון. על בסיס הידע הקיים כיום, ניתן לקבוע שבעשור הקרוב  ארבעת הרעיונות המופרכים והמרכזיים ביותר בג'אנר עומדים להתגשם: רובוטים עם יכולת למידה עצמית, מסעות והתיישבות בחלל, חיים מאד ארוכים ו"רפואת תחזוקה", שתשמר ובהדרגה תעצים את יכולותיו של בן האנוש.  

         אייזייק אסימוב, בספרו "אני רובוט", שנים רבות לפני הופעת המחשב, כבר האמין שיבוא יום ורובוטים, החל משלב מסוים, יתפתחו מעצמם. זו הסיבה שהציע שנאמץ 3 חוקים שיבטיחו ש"רובוט לא יפגע לרעה באדם". עברו כ 80 שנה, והאינטליגנציה המלאכותית, עם פונקציות שמחקות תכונות של סקרנות והסקה, כבר פועלות. עובדה היא שלמעלה ממאה מייסדים ומנהלי חברות בתחום הטכנולוגיה החוששים לעתיד האנושות, כולל היזם המיליארד אלון מאסק, שלחו השנה מכתב אזהרה לאו"ם ובו בקשה לאסור מראש שימוש בנשק רובוטי חכם לשימושים צבאיים. בכל מקרה, אין חולק על כך שרק בישראל לפחות מיליון ידיים עובדות "מהזן הישן" יוחלפו בקרוב. לא מדובר עוד בצמצום השרות בבנקים או שרות לקוחות דיגיטאלי. רובוטים "אנושיים" שבפיתוחם מתבצע כעת יבצעו עיסוקים מסורתיים כמו זבנים בחנויות אופנה ומלווים לאנשים מבוגרים.

        בשונה מאסימוב, סר ארתור סי קלארק הספיק לראות בחייו כיצד רעיון מרכזי שלו, אודות לווייניי תקשורת, מתממש. אולם, אני מסופק אם אפילו היוצר של "2001 אודיסאה בחלל" באמת האמין שבשנת 2017 השאלה המרכזית בתחום תהיה: האם נאס"א, רשות החלל האמריקאית שהכריזה על התיישבות במאדים בשנת 2030,  תהיה הראשונה או האחרונה לעשות כן אחרי סין וחברות פרטיות.

        אולם, לא הרובוטיקה או חקר החלל הם אלה שגורמים לנו לדבר במונחים של נקודת מפנה באבולוציה האנושית.  מה שמשנה  בפועל את המהלך האנושי הם הפיתוחים הטכנולוגים ששיאם הוודאי הקרוב הוא עלייה דרמטית בתוחלת החיים, ובד בבד יצירת אנשים, שבמונחי סופרי המדע הבידיוני, יהיו ביוניים במלוא מובן המילה. המניע הכלכלי העיקרי לפיתוחים הטכנולוגיים העכשוויים, הוא הדעיכה המערכתית הבלתי נמנעת שמתרחשת בגופנו בהתבגרות ובזקנה. כשהשיפורים האלה יתגבשו, הם גם יתכנסו לתוך תחום רפואי חדש, שיהווה דיסציפלינה חדשה, שונה לחלוטין מהגריאטריה, זו המלווה היום קשישים בשלבי חייהם האחרונים. 

        כשרוברט היינליין כתב את "בני מתושלח" והעריך שיבוא יום ותהיה אפשרות לחיות כמאתיים שנה, זה היה לפני גילוי הד.נ.א. מאז, ובמשך עשרות שנים, המדע מבין שסט "הוראות ההפעלה" שלנו, הוא גם זה שמכתיב מתי נסיים אותם. בשנים האחרונות הגדרת הזקנה משתנה, מתופעה בלתי נמנעת - למחלה שניתן להתערב במנגנון שלה. קשה עדין לקבוע האם ההתערבות תצלח באמצעות מניפולציה על המבנה הגנטי עצמו, כמו קצוות הכרומוזומים, על המנגנונים המתווכים בהיפותלמוס שבמוח, שקובעים את קצב ההזדקנות, או בכלל באמצעות תרופה שתהווה "שומרת סף" מול  הזדקנות תאית.  מה שוודאי הוא ש"רפואת תחזוקה", הטכנולוגיה שנערכת ללוות את האדם לאורך עשרות שנים של המשך פעילות, מעבר לגילאי הפרישה על פי חוק, אינה ממתינה.  היא מתמקדת בשני גורמים מרכזיים המאפיינים את כל הזקנים: ירידה ביכולות הפיזיולוגיות וירידה בחושים.

        המשמעות של ההתמקדות בירידה ביכולת הפיזית היא שילוב של התערבות נוירולוגית ושחזור של קישור עצבי שאבד עם מכשור פיזי. זוהי יכולת שכבר היום גורמת למשותקים להלך בקרבנו.  כך גם בכל הקשור לירידה בחושים.  ברפואת העיניים היום כבר מתבצעות השתלות קרנית ועדשה כשיגרה, והשתלת רשתית הינה בשלבי מחקר מתקדמים. מכאן תיסלל הדרך להשתלת עין שלמה ויכולת כירורגית  שסופה עין ביונית. גם רפואת האוזן אינה דורכת במקום. ניתוחי שתלים באוזן הפנימית ומכשור חיצוני קטן יותר ועוצמתי, משנים את כל מה שהיה ניתן לעשות בעבר לטובת חרשים מלידה או מבוגרים, ששמעתם נפגעה.

         ככל שהמוצרים המוצגים כיום הם מדהימים, הם עדין בעלי שאיפה מוגבלת: להחזיר לאדם את היכולות האופטימליות המוכרות לנו, מאז שההומו ספיינס התפתח למה שמוכר כיום. ההתקדמות בתחום הננו-טכנולוגיה בדרך לממשק מוח מחשב ולבסוף הכנסת חלקי מחשב למוח האנושי עומדת לשנות את האבולוציה האנושית. בשלב קרוב זה נפסיק לדבר במונחים של תיקון הראיה אלא יצירת יכולת לראיית לילה; לא עוד טיפול בליקויי שמיעה אלא רכישה של שמיעה אבסולוטית ויכולת ישירה של קבלת הודעות קוליות.

זה לא מדע בדיוני, זה כבר כמעט כאן.

המאמר הוא תמצית הרצאתי בכנס השקת מוצרי השמיעה החדשים של "סונובה ישראל".