אני רואה אנשים בכל יום (בשונה מפעם)..אני רואה אנשים גם וירטואלית כמו פעם, אני רואה שיש פה צפיות אני מודעת לפרצופים ולחשיפה שלי שיותר פשוט לה לבוא כשזה לא פנים מול פנים..אף אחד לא אמר שזה טוב, לפעמים אני חושבת שאולי כדאי לא להיחשף בגלל השוני הגדול שבי , השוני הזה שבחלקו אינו מוכן להשתנות עבור אף אדם כי פשוט ככה עדיף..אני מודעת לאופי המרדן למבטים שאינם רק צופים וירטואלים אלה גם בחוץ ברחובות ואעזוב את הרחוב כי אז מה.. המבטים או יותר נכון השוני בולט גם במשפחה אך איני מסוגלת לחיות באופן שאיני מסכימה איתו ... אז אני אולי גורמת לסבל רב ואם אחשוף עוד אולי אקרע עוד חתיכה ממה שתוקן אקרע ואקרע בתוך עצמי.. אז להחישף זה קשה ותכלס אולי זה ממש לא טוב ולעיתים כמעט בלתי אפשרי..