לילה טוב ובוקר טוב אני מאחלת. 

השעה היא שעת בוקר מאוד מוקדמת.

את אהוביי ברכתי בברכת לילה טוב כבר מזמן.

אני שבעתי שינה. שהיתי בינה לבין העירות שעות ארוכות.

את עצמי אני מברכת בברכת בוקר טוב, כי הבוקר לשם שינוי הוא כבר טוב.

הכרוניקה של שלושה ימים וחצי מלאים ביסורים מאחורי.

לא הייתי בין המתים, פשוט יותר - לא הייתי מבין ההולכים.

כאבתי וסבלתי. צימצמתי את עצמי למטר מקופל של גוף במיטה.

זו הרגשה עילאית לקום לתחיה❗️

לחלץ עצמות, להתהלך, ממש להתעניין באהוביי ובחבריי.

להציע את התמיכה שלי בהם ולדעת שבזכותי יומם יהיה טוב יותר. 

לסדר מיטה, לפשוט את הפיג׳מה, לצאת מעבר לקירות הבית, להביט בהולכים ובשבים, בתנועה ולנשום עולם.

בעוד מעט זמן, כשהשמש תזרח על כולם וגם עלי, אשוב ואסביר שקמתי לתחיה ולא מן המתים.

הכרוניקה של התקפים נישנים קשה וכואבת פיזית ונפשית.

בתוך המערבולת קיימת ההכרה בהתחלה ובסוף.

בעיניי, זו תמיד ירידה לצורך עליה גבוהה יותר מקודמתה.