לפניי שנתיים הכל היה בסדר , הביטחון העצמי שלי היה גבוה מהרגיל , אפשר להגיד אפילו שהייתי מהבנות המעצבנות האלה , ש״מאוהבות״ בעצמן .לפני שנתיים הכל השתנה .הוא אהב אותי , הוא באמת אהב . מה גרם לו להגיד לי את זה ? אני לעולם לא אדע. שנה וחצי בכיתי , לא אכלתי , וניסיתי להקיא, אבל אף פעם לא הצלחתי. ואמא שלי .. אמא שלי המלאך שלי. היא חוותה אותי בימים הקשים ביותר שלי, ברגעים הכי חשוכים שלי, בבכי הכי מר שלי, בדיכאון הכי עמוק שלי. אחכ הכרתי אותך, המלאך החדש שלי, או שלפחות ככה בחרתי לשכנע את עצמי. לאחר שנה וחצי של ייסורים התחלתי להרגיש בסדר, חשבתי שאני מחלימה, שכנעתי את עצמי שאני בסדר. בכלל לא שמתי לב למה שקורה לי באמת, לא שמתי לב להרגלים שלי, לא שמתי לב למצב שלי.הוא גרוע.אני מתרסקת.אני מרגישה שאני לא מפסיקה ליפול, המצב שלי לא מפסיק להחמיר, היום ניסיתי להקיא שוב, פעמיים. ללא הצלחה.אף אחד לא יודע, אפילו לא אתה, אפילו לא אמא.חשבתי שאני קשוחה מספיק כדי להתמודד עם המצב שלי לבד, הגיע הזמן להבין שלא.אולי לשתף אנשים שמבינים, יעזור קצת לנסות להחלים, לנסות להתמודד.

אז נעים מאוד, אני בת 21  , סובלת מהפרעות אכילה כבר שנתיים.