שלום לכולם,

עברו לא מעט שנים מאז שהייתי פה פעם  אחרונה... רוצה לבשר לכם שחיי השתנו ..

נולדה לי תינוקת לפני 10 חודשים. בנוסף לבן המתוק שלי בן 4 . מי שלא יודע חיכיתי לה הרבה זמן, לפחות 3 שנים... היה מאתגר במיוחד.

לגבי הלימודים, המכללה נסגרה באמצע - ככה שנשארתי בלי כלום. 

למדתי עליות וירידות.. רוצה ללמוד לשלוט על העצבים שלי.

מאז שאני בבית ( מאז חודש 9 של ההריון ) כבר שנה בערך שאני מטפסת על הקירות ועושה הכל בשביל הילדים המקסימים שלי . אבל אני לא עושה בשביל עצמי כלום. מנסה לשמור על שפיות כמה שאפשר... אימי טוענת שאני צריכה פסיכולוג. היא בעצמה מטופלת גם פסיכולוג וגם פסיכיאטר... 

מקווה לטוב , ולא.. אני לא מתכוונת ללכת לפסיכולוג. רוב הדברים שאני אומרת לאימי בגדר עצות גם הפסיכולוג אומר לה...

כתבתי הכל מעורבב , מקווה שהבנתם.

האמת שהתגעגעתי ליחס שלכם.

אוהבת 3>