משהו לא טוב קרה כשנשארתי כל אחר הצהריים וכל הלילה עד הבוקר ברחוב נזכרתי בזה ..וזה קרה לפני יחסית הרבה ימי שישי אבל זה מבעבע בי דווקא עכשיו. הזנחה  עצמית וכללית של אנשים שאמורים להיות משפחה ולדעתי לא רק מבחינה ביולוגית..קצת אמפתיה ופחות נקרא לזה נטישה הייתה לא מזיקה בהחלט אבל מניסיון אחד הדברים הנוראים בלעזוב/לברוח/להתרחק הוא שאף אחד לא מחפש אותך ולפעמים כשאף אחד לא מחפש אותי אין לי כוח למצוא אפילו את עצמי ..אז הסתובבתי שוטטי ברחוב לנגד עיניהם של אנשים שלא החליפו איתי מילה כמובן ..וזה היה בין הלילות הנוראים שלי בחוץ בקור בפיג׳ימה יש סיכוי שהייתי יחפה יחפה בלי מגן פיזי בלי מגן רגשי יחפה מאהבה..אבודה השישי הזה בין אנשים שאני אמורה להרגיש איתם  בטוחה אבודה בתוך ים רגשות

איך אמצא ..איך אמצא את עצמי בלי להישכח או שמא זה לא אפשרי