כואב לי כל הגוף, הרגשות והמחשבות אוכלים אותי מבפנים.אני מרגישה ייאוש מוחלט בכל מה שקשור לחיים החברתיים שלי.

מפעם לפעם אני מנסה לתת לעצמי הזדמנות ולצאת מהקונכיה שלי, ללכת לבלות עם החברה היחידה שיש ליואז אני מגיעה הביתה עם תחושת ריקנות עצמוה כשאני מבינה כמה אני שקופה לסביבה שלי.ואני לא מצליחה להבין למה אני כל כך שקופה, מה אני משדרת לעולם שגורם לאנשים להתעלם ממני?בסך הכל אני בחורה נורמטיבית, משכילה, עצמאית, אינטילגנטית מאוד, מה גורם לאנשים במיוחד לאלה שקרובים אליי לחשוב שאני אוויר?!

בשלב מסויים בחיי איבדתי כל אמון במין האנושי, אני מאמינה שבני אדם הם יצור רע, אין בהם שום דבר טוב,הם יעשו הכל כדי לפגוע בך, במיוחד כשהם יודעים שאתה תפגע.אתמול בפעם המיליון בערך, חברה שלי הוכיחה לי מעל לכל ספק שאנשים רעים, אנטיפתים, חצופים וקרים זוכים בכל התהילה שהעולם הזה יכול לתת.התארגנו ליציאה למסיבת יום הולדת של בת דודה שלה וכל הערב היא כל הזמן ניגחה אותי בלי הפסקה,ולמרות שעניתי לה, דבר שאני לא עושה בדרך כלל, כל הזמן עברה לי המחשבה בראש שאני רוצה ללכת ולא להיות בסביבה שלה.במסיבה עצמה חצי מועדון קרקר מסביבה והיא אפילו יצאה מהמועדון עם פוטנציאל לקשר עם מישהו.

אבל נשארתי, נורא רציתי לצאת לבלות ומכרתי את הרגשות שלי בשביל הרצון העז הזה לצאת ולרקוד במסיבה בה כולם בערך התעלמו ממניחוץ מבחור אחד שהיה המיץ של הזבל במועדון הזה.חזרתי הביתה עם מערבולת רגשות ומחשבות ונאלצתי להיאבק בעצמי כדי שאוכל ללכת לישון לפחות לכמה שעות בלי לחלום סיוטים ובלילבכות.

המסיבה הזאת גרמה לי להבין ששום דבר לא השתנה בחיים שלי, למרות שינויים גדולים שעשיתי באישיות שלי עם השנים, שום דבר לא השתנה.הסביבה עדיין רואה בי צל חולף, מישהי שאין לה שום ערך כזה או אחר, אף אחד לא גילה בי עניין,יתרה מכך המסיבה הזאת הוכיחה לי שעולם כמנהגו נוהג, בכל מקום, בכל רגע, לאנשים איכותיים אין מקום בעולם הזה.

זה כואב לדעת ששום דבר מכל התהליכים שעברתי לא עזר לי בכלום.אני כל הזמן מנסה לשפר את החיים בכל מיני דרכים אבל אני כל הזמן נופלת, אני לא מצליחה לשקם את החיים שלי.ככה זה היה מילדות וכנראה שעד היום אני סוחבת איתי את הצלקות מהילדות ואני לא מצליחה לתקן אותם.אני רוצה להיות הבחורה שתמיד רציתי להיות, בחורה עוצמתית, שמגשימה את עצמה, שיש לה חברים שאוהבים אותה ומעריכים אותה,שהסביבה מוקירה אותה ומתייחסת אליה כשווה בין שווים.אין לי מושג מה עוד אני צריכה לעשות.

אני מיואשת.