שלום......................................שלום!

האמת?!?

אני לא יודעת במה להתחיל....

אני אומרת לעצמי,הניחי לשפה ותשפכי(לרגע זה מאד מדמה לי להקיא!!!)

ים של מחשבות שהמוח רוצה להתפוצץ.עוד רגע ונראה לי שגם הלב מצטרף!

אני רוצה להתחיל...באמת לשפוך את הכל(מאיפה הגיע כל זה? ורק לפני כמה יממות נראה היה כאילו הכל ורוד)

אני לא יודעת איך יש בבן אדם אחד כלכך הרבה?
הכל כואב!!!!!!!!!! שורף...כאילו מישהו מכה אותך בברזל  שלוהט,כאילו....כאילו איך אני הסביר  שמשהו ממש ,אבל ממש מנקר או מנסר...את העצמות!!!

יש לי תרופות...חבילה שלא הייתה מביישת חולה כרוני.

מצב הרוח תקין-לוקחת טיפול.

מצב הכאב...א,ה לא משהו!!! אבל יש ליריקה 300 מ"ג ווייפאקס 300 מ"ג שירגיעו את הכאב.

אז זהו שהם מרגיעים! אבל הרבה פעמים...מעט!!!

לא פעם אני משתדלת לעבור את היום-עם כאבים,מריחות,תחבושות וכל מיני תחבולות(כן גם כולל לעבוד על הראש בחשיבה חיובית ולצחוק)

אבל!!! לא פעם...!

"ויש הרבה לא פעם כזה"

הכדורים שממכרים-כמו פרקוסט-טרמדק- ואוקסי(כן נהיה חבר שלי האוקסיקונטין הזה,הוא מתלונן שאנחנו לא בקשר יותר חזק)

יש לי באצבע,כאב מציק שזה הפיברומיאלגיה! אבל יש לי כאבים חזקים שאני בטוחה!!! בטוחה!!! שזה משהו אחר!

אני לא מעט מתוסכלת מהרופאים! לא פעם אני אומרת להם...טוב שיש את מי להאשים(פיברומיאלגיה)

התלוננתי תקופה על כאבים עזים ביד ימין- לקח זמן עד שבכלל התיחסו(רופא אורטופד,נחמד מאד..."אמר לי-מה את רוצה להיות משותקת או מעוותת בידאני מכיר כמה שעברו את זה!"-באותו זמן גם לא דאגו להפנות אותי למרפאת כאב...וכשהגעתי לשם הגעתי בקושי על 4 עם כתף קפואה! ועצבים וכאבים שיכולתי לזרוק מישהו מקומה 10.(אמרתי לרופא...רוצה לחסל מישהו? אני צ'יק צ'ק עושה את זה :(

אחרי שנתיים או 3 סתם על הדרך(בן הזוג שלי היה אצלו ברבעון) האורטופד המקסים הזה,מומחה לכף יד,הוא ראה שאני סובלת,ביקש לראות את הידיים-הוא אמר שהוא רואה את הבעיה ולמה אני לא עושה ניתוח? סיפרתי לו על הרופא

למזלי הוא לא יכול היה לקבל אותי לטיפול ואיכשהו בגלל נפילות וכאבים המשכתי אצל אותו אורטופד(הוא לא רע כשלעצמו-רק לא בהתמחות לידיים)

הגעתי לרופא,מומחה לכף היד-הוא בדק שוב את הידיים והחליט עושים ניתוח!

תוך חודש נותחתי(הוא בדק לפני שהעצב בסדר ולא אצטרך 2 ניתוחים.-הוא הבטיח החלמה של 100% אם התנהג לפי הכללים)

הניתוח היה לפני שנה-הוציאו לי עצם שבין מפרק היד לבוהן,זה ניתוח חדשני.במקום להחליף מפרק,הרופא מפצל את הגיד ולוקח אותו(חצי ממנו)לתמוך את הבוהן.

אני מתפקדת עם היד הרבה לפני הזמן שהוא נתן לי(עשיתי פיזותרפיה לבד.והשקעתי את כל הכוח שיש בי להחלמה) השתדלתי לא לצרוך יותר מידיי תרופות לכאבים-התמודדתי עם זה יפה.

הרופא כל פעם שרואה אותי אומר לי" תשמרי על היד!!! לא עשינו את כל העבודה הזו כדי שתעבדי איתה...עשינו את זה כדי לטפל ולהוריד את הכאב...ולעשות פעולות ללא מאמץ כמו לסחוב או להרים דברים כבדים)

טוב אז ככה ..אני לא שומרת על היד(לא מבחירה-אפשר לאמר מאילוץ) היד השניה גרועה יותר!!! כואבת יותר.

סיפרתי סיפור שלם על היד...ויש את הכאב שפתאום התחיל באגן בין המפרק לרגל...שגורם לי לא מעט לצלוע. וכאבים בברכיים שחסר להם סחוס.

אז תשאלו...נו את מתמודדת יפה עם הכאב...מה קרה עכשיו?

לפני שבוע-כמעט נקרעה לי האוזן מכאב...האזור היה אדום ונפוח ממש ראו עיוות בפנים.(כמו תמיד אני לא רצה לרופא) הכאב עבא לעצם הבריח וכתף שמאל(אני כבר מכירה את הנדידה) יד ימין של אותו צד,צריך לעבור עכשיו את הניתוח-ואני צריכה לעבור עוד ניתוח של קיצור קיבה...ופתאום אני נהיית מבולבלת...

צריך לעשות את זה!.וללכת להכיר רופא כללי חדש כדי שיעשה את הניתוב ביני לניאורולוג בגלל כל הממצאים החדשים שהתגלו.(מום מולד לבבי אחרי 52 שנה שלא ידעתי עליו)

והפה שלי מלא באפטות וכואב לי(ברור...מצב נפשי!)ופתאום קשה לי ללכת על הרגליים(חולשה שקורה לי לא מעט) ופתאום משום מקום מישהו מושך וצובט לי בשוקייםכאילו שהוא מוציא לי חתיכה.

כואב לי וכואב לי...בגלגלים של העיניים ובאצבעות של הידיים וכפות הרגליים...והעורף והצוואר ועצם  הבריח ועצם הכספת....איפה לא כואב?

ונוסף לזה,הגוף(כאילו השרירים עם פולסים של קפיצות)

ואותו רופא חדש(שכולם אוהבים בקופת חולים וחושבים שהוא רופא נהדר)

אומר לך שכנראה באמת הכל "פסיכוסומטי" ושאני צריכה דרך חשיבה חיובית איכשהו לשלוט בכאב.ולעשות כל מיני דברים שאני אוהבת(ואני מנסה להסביר לו שאני לא עצלנית...רק קשה לי וכואב!ויותר מזה...כל מאמץ שאני עושה,גורם לי לכאבים ולהצטער שנפלתי על יום לא טוב.ואני מנסה קצת להסביר לו.

"שאיפה-שאני בחורה אופטימית-אבל אני רוצה לדעת בברור מה יש לי....כי עם כל הבדיקות והשילוב של ארטריטיס ופיברו-אי אפשר לאמר שכל זה קשור לפיברו.

וחוץ מזה...אני עם נכות של 100% גם רפואית 100%(עם התת סעיפים % 140) והרי לא מקבלים מביטוח לאומי אחוזי נכות- אם לא חולים מתים ובטח שללא יצוג עו"ד

אז הוא אומר לי שיש פתגם"שאם מחפשים אז מוצאים" ואת זה הוא אומר למישהי שרק יתנו לה תירוץ לא ללכת לרופא או כל מקום אחר(יש לי כל כך הרבה ביטולים)

והיום...

קשה לי

כואב לי...מאד

עצוב לי....למרות שהיום בתי בישרה לי שהיא קיבלה הצעת נשואין וענתה חיובי.

תגידו לי...למה כשיש כל כך הרבה טוב סביבי-אני בוחרת לראות קושי ולא טוב...?

למה???????

למה??????