היי. אני אנונימית לחלוטין, סטודנטית לפסיכולוגיה בגיל 20-25 מהמרכז. 

מעולם לא אובחנתי ע״י איש מקצוע, אבל אני יודעת בוודאות שאני סובלת מכל מיני הפרעות חרדה. שורשים של חלק מהם אני יכולה לזהות בילדות, הרוב התפתחו או החמירו בצבא, שם הייתי במצב נפשי מאוד קשה, ואני חושבת שזה השאיר עלי טראומה עד עכשיו.

בעקרון, מה שמפריע לי הכי לחיי היום-יום זה ה-BDD שלי. אפשר להגיד שגם יש לי סוג של EDNOS, כי התפיסה שלי של המשקל שלי, גם לא נורמטיבית במיוחד, למרות שה-BMI שלי תקין. יש לי התקפי חרדה, במיוחד במצבי לחץ, ומחשבות טורדניות, שוב, בעיקר בתקופות לחוצות.

טיפול פסיכולוגי נורא יקר, אז אני אנסה לדבר כאן, ואולי זה יעזור לי במשהו.

התקופה האחרונה, עם תקופת המבחנים, המצב בעבודה וכו׳, הוציא אותי מהכלים לחלוטין. עליתי במשקל במהלך הסמסטר, ולקחתי את זה ממש קשה. אני מתביישת לצאת לרחוב, מרגישה מעוותת, מרגישה שכולם מסתכלים על הירכיים שלי. בימים שהמצב שלי קשה במיוחד, אני מפחדת לפגוש אנשים שאני מכירה, לא יוצרת קשר עין עם אנשים. במהלך חצי השנה האחרונה, כשהתחלתי לעלות, פיתחתי קומפלוסיה של לרוץ לשירותים ולהסתכל על עצמי במראה, אם זה בבית, בעבודה, או בלימודים. אני גם מחפשת, לא במודע, השתקפויות כשאני הולכת ברחוב. ואז אני רואה את עצמי, מקבלת צביטה בלב, ובא לי לבכות. 

בקיצור, מוזר לי לשתף יותר מזה בינתיים.