אני כמעט בת 18, בערך מכיתה ח התחיל אצלי כל העניין הזה שסובב סביב אוכל וספורט בצורה אובססיבית. פשוט שנאתי ועדיין שונאת להסתכל על עצמי במראה , אני כמעט מטר 70 ותמיד מרגישה גבוהה לעומת בנות אחרות וזה גורם לי להרגיש ענקית!!!

כל בוקר המחשבה הראשונה שעולה לראש היא "דנה לא לאכול היום" וקרה לא פעם אחת שהקאתי כי הרגשתי רגשות אשם נוראיות אחרי שאכלתי.

מנסה לשנות את צורת החשיבה אבל זה פשוט שם כל הזמןןןן! המרדף הזה אחרי השלמות ,שליטה על החיים וסיפוק מעצמי : 

זה כל כך מייאש.