הם היו שם אבל לא בשבילי ולא מתוך רוע לב , ככה זה פשוט היה .

ולכן מעולם לא הרגשתי קרוב אליהם כמו שהם הרגישו קרובים לעצמם.

כשאבי נפטר הרגשתי הקלה גדולה כי ידעתי שלא יהיה יותר הנודניק שלא יבין אותי ורק ידאג כל הזמן מכל דבר.

זה כואב לי מאד לדבר עליו ככה אבל זאת האמת . אני לא אוהב שדואגים כל הזמן על כל דבר , זה מחניק  זה מעצבן וככה לא מראים אהבה .

וגם עם אימא שלא הבינה אותי אף פעם . אפילו לדבר עברית היא לא יכלה כמו שצריך . 

ואני לא אוהב לדבר ספרדית ולא מרגיש מחובר לארגנטינאים אוכלי בשר וקוראים אחד לשני משוגע .

לא פלא שאני משוגע .

אני יתום ויש לי חוסר עצום באהבה ש אימא . 

חיפשתי את האהבה הזאת אצל בנות הזוג שהיו לי לאורך השנים . אבל זאת טעות .

היום אני חסום לגמרי לקבל אהבה אפילו מבחורה שרוצה לתת ... 

כי בסוף זה יגמר שוב ואז זה יכאב יותר .