מרבית הזמן אני רוצה להיות שם ... להיות אחרי הבדיקות. להיות אחרי הניתוח. להיות חודשים אחרי...

הייתי בטוחה שארגיש מצויין שכל יום שאקום בבוקר ארגיש נצנצים וכוכבים אבל ... לבנתיים אני דיי סובלת בעיקר מבחילות וסחרחורות בעיקר מזה שאין לי שליטה על הגוף שלי בעיקר על זה שפתאם כל מה שאני אוכל אני "מרגישה" מרגישה שהאוכל עובר. מרגישה שהאוכל נתקע. מרגישה את הרגע שהוא מגיעה לקיבה והיא לא ממש שמחה לקבל אותו ועושה לי פרצופים. אז להיות שם הפך ל... כל יום יום חדש ובתקווה לקום עם קיבה קצת פחות רגיזה :((

לא אוהבת שאומרים לי שזה נפשי לא אוהבת שאומרים לי שזה יעבור ובעיקר לא אוהבת שככה מרגיש לי ויש ימים שאני שואלת מה עשיתי ?