אני קורנת!
24/02/14 22:23
385 צפיות
שלום שלום,
עוד אספר על עצמי, אך כדי שלא אתפזר, ארצה להעלות כעת נושא שמלווה אותי בחודשים האחרונים, משהו לא כולם מודעים אליו כי אין לו ריח או קול, וניתן "לטפל" בו אחרי שמקבלים את המידע הנכון, אך אצלי הכל הולך קשה והנושא נגרר ומשאיר אותי בחרדות מטורפות עד כדי פחד להמצא במקום העבודה.
כן,
אני מדברת על קרינה.
כבר עזבתי מקום עבודה אחד בשל ארון חשמל צמוד לאוזן ומצאתי מקום אחר עם בוסים יחסית סבירים, אך במהלך הזמן הבנתי שרוב העבודה מתבצעת דווקא בחדרון קטן עם שרתים ואל פסק חשופים ממש לצד הגוף שלי..כאשר אני שוהה בו שעות ארוכות באופן רציף.
אחרי שביקרתי בכל פורום אפשרי ושוחחתי עם מומחים בדבר...יש ממה לחשוש...
לא פשוט למצוא מקום עבודה בגילי, הרבה יותר פשוט למעסיק לפטר עקב נדנוד בנדון...
כיוון שיש לי נפש של ציירת, כדי להתפרנס בארצנו הקטנה אני נאלצת לעבוד כמנהלת משרד כבר שנים רבות. ידוע שמזכירות "אוכלות אותה" מבחינת מיקום העמדה. ברוב המשרדים בהם ביקרתי או התראיינתי, עמדת המזכירה צמודה לארונות חשמל ותקשורת או סמוכה לחדר שרתים. פרט לכך, כל מכונות הצילום והמדפסות פולטות חומרים מסוכנים, אבל זה כבר יעייף אתכם.
לצערי, במשרד הנוכחי, אני ממש עובדת בחדר עם שרתים. הבוסים שלי גאונים בתחומם אך בורים לחלוטין בכל הנוגע לקרינה וכשהעליתי את ההצעה לבדיקה הם ממש צחקו עליי.
די. אני לא מוכנה לסכן את בריאותי ובשבועות האחרונים אף סובלת ממיגרנות ועייפות שאף פעם לא חוויתי. (אולי זה בדמיוני ואולי עדיף שלא יהא קשר בין הדמיון למציאות).
עשיתי בירור יסודי השבוע ומצאתי מספר בודקים מוסמכים, אשר שלחו לי הצעות מחיר לבדיקה ואותן העברתי לבוסים שלי.
הם מקשים עליי. בקשתי לשלם את מלוא המחיר בעצמי, מתנה! אך עדיין לא קבלתי אישור להכניס בודק למשרד (הם חולי שליטה) ואני נמצאת בחרדה גדולה באופן יומיומי, ממש מחכה לעוף מהמשרד הביתה. (ללא קשר, העבודה לא מתאימה לי ואיבדתי את שמחת החיים לגמרי...אז גם להצמיח זנב בכל הסיפור הזה??)
מה עליי לעשות?
האם להתעקש לא לעבוד בחדר עם שרתים ושימצאו פתרון מייד?
מה לגבי ארונות החשמל שקרובים לעמדתי? הרי המשרד מאד קטן, אין לאן להזיז את העמדה.. (אני כן בטוחה שיש להם לאן להזיז אותי...היישר ללשכת התעסוקה!)
אני חסרת אונים, לא רוצה לנדנד לבוסים, יש להם דברים אחרים בראש, מצד שני, אני לא מסוגלת להמשיך ללא בדיקת קרינה.
איך אני אמורה להתנהל?
(אני מאד מנומסת ולא מסוגלת לצעוק על אף אחד...אז אל תציעו לי את זה...)
דאוס
עוד אספר על עצמי, אך כדי שלא אתפזר, ארצה להעלות כעת נושא שמלווה אותי בחודשים האחרונים, משהו לא כולם מודעים אליו כי אין לו ריח או קול, וניתן "לטפל" בו אחרי שמקבלים את המידע הנכון, אך אצלי הכל הולך קשה והנושא נגרר ומשאיר אותי בחרדות מטורפות עד כדי פחד להמצא במקום העבודה.
כן,
אני מדברת על קרינה.
כבר עזבתי מקום עבודה אחד בשל ארון חשמל צמוד לאוזן ומצאתי מקום אחר עם בוסים יחסית סבירים, אך במהלך הזמן הבנתי שרוב העבודה מתבצעת דווקא בחדרון קטן עם שרתים ואל פסק חשופים ממש לצד הגוף שלי..כאשר אני שוהה בו שעות ארוכות באופן רציף.
אחרי שביקרתי בכל פורום אפשרי ושוחחתי עם מומחים בדבר...יש ממה לחשוש...
לא פשוט למצוא מקום עבודה בגילי, הרבה יותר פשוט למעסיק לפטר עקב נדנוד בנדון...
כיוון שיש לי נפש של ציירת, כדי להתפרנס בארצנו הקטנה אני נאלצת לעבוד כמנהלת משרד כבר שנים רבות. ידוע שמזכירות "אוכלות אותה" מבחינת מיקום העמדה. ברוב המשרדים בהם ביקרתי או התראיינתי, עמדת המזכירה צמודה לארונות חשמל ותקשורת או סמוכה לחדר שרתים. פרט לכך, כל מכונות הצילום והמדפסות פולטות חומרים מסוכנים, אבל זה כבר יעייף אתכם.
לצערי, במשרד הנוכחי, אני ממש עובדת בחדר עם שרתים. הבוסים שלי גאונים בתחומם אך בורים לחלוטין בכל הנוגע לקרינה וכשהעליתי את ההצעה לבדיקה הם ממש צחקו עליי.
די. אני לא מוכנה לסכן את בריאותי ובשבועות האחרונים אף סובלת ממיגרנות ועייפות שאף פעם לא חוויתי. (אולי זה בדמיוני ואולי עדיף שלא יהא קשר בין הדמיון למציאות).
עשיתי בירור יסודי השבוע ומצאתי מספר בודקים מוסמכים, אשר שלחו לי הצעות מחיר לבדיקה ואותן העברתי לבוסים שלי.
הם מקשים עליי. בקשתי לשלם את מלוא המחיר בעצמי, מתנה! אך עדיין לא קבלתי אישור להכניס בודק למשרד (הם חולי שליטה) ואני נמצאת בחרדה גדולה באופן יומיומי, ממש מחכה לעוף מהמשרד הביתה. (ללא קשר, העבודה לא מתאימה לי ואיבדתי את שמחת החיים לגמרי...אז גם להצמיח זנב בכל הסיפור הזה??)
מה עליי לעשות?
האם להתעקש לא לעבוד בחדר עם שרתים ושימצאו פתרון מייד?
מה לגבי ארונות החשמל שקרובים לעמדתי? הרי המשרד מאד קטן, אין לאן להזיז את העמדה.. (אני כן בטוחה שיש להם לאן להזיז אותי...היישר ללשכת התעסוקה!)
אני חסרת אונים, לא רוצה לנדנד לבוסים, יש להם דברים אחרים בראש, מצד שני, אני לא מסוגלת להמשיך ללא בדיקת קרינה.
איך אני אמורה להתנהל?
(אני מאד מנומסת ולא מסוגלת לצעוק על אף אחד...אז אל תציעו לי את זה...)
דאוס