בדיקות המעבדה כנגד צריכת המלחים   לפני כ 20 שנה כשגילינו שחליתי בסוכרת, הורה לי הרופא שטיפל בי (ד"ר בורוק בדרא"פ) על דיאטה מוזרה של הפרדת מרכיבי המזון השונים (אין לחזור במשך שבועיים על אותו מרכיב פעמיים, ניתן לאכול אותו מרכיב כפי יכולתך רק באותה הארוחה. כלומר יכולתי לאכול פעם בשבועיים 10 כיכרות לחם אם אני מסוגל, או אבטיח שלם כארוחה וכו'. אסור לערבב מרכיבים שונים למשל אבטיח עם מילון, וארוחה יכלה להיות למשל 10 תפוזים פעם בשבועיים או 10 תפוחים או 10 אשכוליות, או אפילו 10 סברס שקניתי קלופים, לא לערבב בשר בקר עם עוף, או הודו. כשסיפרתי לו שאכלתי יום אחר יום סלטים שונים ופרטתי לו מה זה סלט ירקות, ומה מורכב סלט חצילים ומה מורכב סלט אבוקדו הוא קרא לי "חוכם" בכולם יש בצל, אמרתי לך שמותר לחזור על אותו מרכיב רק בעוד שבועיים).   למה אני מספר את זה? כי זו באמת דיאטה מיוחדת שלא מוכרת בארץ (והוא טוען שהיא מתאימה גם לחולים בסרטן, לסובלים משומנים בדם או חולי אולקוס ועוד). כששאלתי אותו איך אפשר לאכול דייסה (למשל קוואקר) ללא סוכר?, הוא הורה לי להחליף את הסוכר במלח, כלומר להמליח את הדייסה במקום להמתיק. אשתי המשיכה להקשות ושאלה האם עודף מלחים זה לא מזיק לבריאות? ואז הוא ענה שמשק המלחים והסוכרים בגוף בדרך כלל מאוזן, ואם יש לי עודף סוכר אז אני יכול להגביר את צריכת המלחים על חשבון הסוכרים. ובאמת לחץ הדם שלי ירד פלאים למרות הצריכה המוגברת של המלחים.   רוב האנשים מתנזרים לחלוטין מהמלח. תוספים שמכילים מלחים מוחרמים (למשל אבקת מרק), די דומה לשימוש בשמנים, כלומר התנזרות טוטאלית. ולכן החלטתי לבחון את השפעת כמות המלחים שבמזון על מדדי המעבדה.   אני חייב לציין שלא ניהלתי רישום של קורט המלח שמוסף לסלט או כל מאכל אחר, אלא למרכיב הנתרן שקיים במזון. מרק עוף שהוא אחד המרכיבים העיקריים בארוחת הצהריים שלי ולכן זכה אצלי לתשומת לב מיוחדת מבחינת המלחים. כף מלח ל 3.5 ליטר מרק (214 מיליגרם נתרן לכל 100 מיליליטר מרק) ו 2 כפות אבקת מרק (6 מיליגרם נתרן לכל 100 מיליליטר). בסופו של דבר המרק מביא לתוספת של 550 מיליגרם נתרן ליום בממוצע. אם אזדקק בעתיד לרדת בכמות הנתרן פה אני מחזיק את העתודה שלי לחסכון. (במרק יש לי גם עתודת חיסכון של פחמימות – החלפת 2 כפות אטריות בפרוסת לחם).   כיוון שבמשך 7 השנים האחרונות ניהלתי יומן ממוחשב של צריכת המזון שלי, הרי ניתן להוסיף פרוט של כל מרכיב שברצוני לבחון  אל בסיס הנתונים שלי, ומיד אקבל את צריכת אותו המרכיב לאורך ההיסטוריה שלי (7 שנים).   בגרפים המצורפים, בדקתי שני תסריטים: האחד ללא תוספת המלח למרק (טעות שלי שגיליתי לאחרונה), והשני כולל את תוספת המלח למרק.   כדי לראות את הגרפים של השפעת צריכת הנתרן  על מדדי המעבדה  :  http://www.camoni.co.il/cms_files/blogs/1404/posts/24505/צריכת%20מלחים%20כנגד%20בדיקות%20המעבדה.pdf  ניקח את כל הבדיקות נמיין אותן ונסדר אותן לפי חישוב צריכת הנתרן, אח"כ נחפש את ה  Best Fit  , אותו קו ליניארי שיציין לנו את המרחק המינימאלי מכל המדידות שנעשו (הקו הנ"ל מצוין בירוק בקובץ המצורף).   את ערך צריכת הנתרן  של היום (התאריך שמופיע למעלה : 10/02/2014) נסמן כנקודה כחולה (1989 או 2586  מיליגרם בממוצע יומי במשך שלשת החודשים האחרונים) על קו הליניארי שמצאנו. המדידה היום היא באיכות ( Quality) של 98.89% כלומר החישוב מסתמך על 445 ארוחות מתוך 450 אפשריות.   הגבול העליון המומלץ לגבר בגילי הוא עד 2500 מיליגרם ליום, כלומר יש מקום לשיפור.   נבחן את המגמות של צריכת הנתרן ללא תוספת המלח למרק:   התחום הדינאמי של צריכת הנתרן נע בין 1731 ל 2371 מיליגרם ליום, שהם כ 640 מיליגרם הפרש לבחינת ההשפעה על מדדי המעבדה (37% מכל התחום).  על פי הגרפים ניתן לראות שלצריכת הנתרן אין כלל השפעה על מדדי המעבדה.(קצת על ה Non HDL ).   נבחן את המגמות של צריכת הנתרן עם תוספת המלח למרק:.   התחום הדינאמי של צריכת הנתרן נע בין 1936 ל 2924 מיליגרם ליום, שהם כ 988 מיליגרם הפרש לבחינת ההשפעה על מדדי המעבדה (34% מכל התחום).  על פי הגרפים ניתן לראות שלצריכת הנתרן יש השפעה בולטת וישירה אך ורק על הטריגליצרידים. ככל שצריכת הנתרן עולה, עולה גם רמת הטריגליצרידים בדם.   גם ה HDL  מראה שהוא נתון להשפעת צריכת הנתרן, אך הפוכה, ככל שצריכת הנתרן עולה רמת ה HDL  יורדת.   על שאר המדדים ניכרת השפעה קטנה ביותר של צריכת הנתרן. על ה Fasting glucose  יש השפעה ישירה אבל קטנה מאד, ככל שצריכת הנתרן עולה גם רמת הגלוקוז בדם עולה במתינות.  הLDL  וNon HDL  מושפעים קלות אבל בצורה הפוכה, ככל שצריכת הנתרן עולה, רמתם יורדת.   על ה HbA1C  ו הכולסטרול אין השפעה כלל והייתי אומר שהם  אדישים לנתרן. . מסקנות :   1. לא ברורה לי כלל ממה נובע השוני בין שני הגרפים?? 2. אם אקטין את צריכת הנתרן, אשפר הן את רמת הטריגליצרידים והן את רמת ה HDL.