יש לי שאלה אחת ,רק אחת ומבטיחה שלא אשאל יותר .

רק אם אמצא את התשובה לכך אקבל עלי את הסבל ואשתוק לעולם,אבל אני רק רוצה תשובה ,תשובה אחת לשאלה אחת פשוטה ,הברה אחת שמיד אחריה מגיע סימן שאלה שפוער פה ענק , השאלה שלי היא בסהכ למה ? 

אני רק רוצה לדעת למה ,למה המוח שלי לא מניח לי אפילו לדקה אחת קטנה .. למה למרות שיש לי פטור ממתמטיקה בגלל הדיסקלקוליה שלי חי לי מחשבון ענק בתוך הראש .

למה כשאני יושבת אני מרגישה שמן הכאב בגוף צומחים להם שומנים ענקים שמתפרשים לכל חלק בגוף ? למה כשאני מסיימת יום שבו שתיתי רק כוס חלב אני בסוג של היי מסוים וביום למחרת שאני יושבת לאכול ארוחת צהריים פשוטה אני רוצה לקחת סכין גדול ולחתוך את עצמי לחתוך בי הכל ,למה בכל פעם שאני מסתכלת במראה אני רוצה לנפץ אותה ואם החתכים לנקר את הכאבים מגופי . , . למה אני מצליחה להסתיר את הכל מאחורי אותו חיוך מזויף שאומר הכל בסדר ,יהיה בסדר בעוד שאני יודעת שציפייה לכך אינה אפשרית עבורי . ,

אני רק רוצה לדעת למה ,למה 3 שנים מחיי בזמן שהחברים שלי היו בתיכון בין בגריות לטיולים ומסיבות אני הייתי באשפוזים ובספירת קלוריות . למה אני לא מסוגלת להיות החלטית ?

למה הגיל שלי הוא 18 בעוד שאני מרגישה יצור ריקני שעוד לא נולד בעוד שאני רק רוצה חיבוק מוחץ מאמא או ליטוף בשער מאבא שיגיד לי שאני לא לבד ,למה אני בורחת מהכל עד הנפילה הכואבת למה אני מרגישה לא אהובה ושנואה כלכך בעיקר על ידי עצמי למה החיים שלי הם גיהנום מתמשך ולמה אני לא יכולה פשוט לחייך ?

אופס,שוב פישלתי ,אני יודעת שהבטחתי רק שאלה אחת ,אבל אני בסהכ רוצה לדעת , למה ?

פשוט למה ,למה זה ככה 

ובכלל עד מתי ? :///