נו... הנה... עוד יום שהתחיל רשמית שהבנות נתנו לי נשיקה וברכו אותי ביום טוב.
השעה רבע לעשר ואני עדיין במיטה מנסה לסדר נשימות בשביל להצליח לקום, אגב כשאני מדבר על לקום זה בס"ה לקום מהמיטה לשטוף פנים לצחצח שיניים ו...... הדבר הכי חשוב לרדת לקומה למטה ולקחת כדורים מזורגגים שהמערכת נתנה לי לקחת כבר 13 שנה ולהזכירכם אני בס"ה בגיל 37 (לשמחתי נראה 30)... כל הסיפור הזה נראה כמו לכבוש את האוורסט והקטע שזה כל יום ככה.
פעם חשבתי, מה המיטה שלי חושבת עליי? נראה לי שלו יכלה הייתה מוציאה לי צו הרחקה.
אבל אין ברירה כמו שאריק ז"ל אמר אתה חייב את זה לעצמך, סורי אריק לעצמי אני לא חייב והמשפחה שלי סודרה כלכלית בתקופות הטובות שלי. אבל יודעים מה, יש לי כאן כלבה שמאדדדדד אוהבת אותי והיא מחכה שאוציא אותה.
אלוהים שיישמור... לאן הגענו, אתה קם בבוקר בשביל כלב...! אז תענו לי אתם של מי החיים יותר טובים, שלי או שלו?
סורי. הבוקר בא ולא אמרתי תודה.
עכשיו יהיו אלה שיגידו, תראה, תשמע, תשנה גישה, יש כאלה יותר גרוע, אז חברה יקרים תחסכו לי את זה. בעשרת הדיברות שלי מחקתי כמה דיברות וכתבתי אחד מתומצת. והוא "לא תחפור" והורדתי כמה דיברות לדוגמא; לא תנאף ובמקומו לא תחפור אשת רעך ועל זה הדרך.
לכן תגובות בסגנון הנ"ל רק יעשו לי רע.
המשך יום טוב חברים.