העתידנות המתייחסת להארכת חיים בטווחי זמן קצרים מאד, שונה במהותה מהעתידנות בכללה, וכדיסציפלינה מדעית בפרט, בנקודה אחת מרכזית: היא משפיעה על ההתרחשויות ולא רק מנסה לצפות בהן.

       

כל חובב סרטי מדע בדיוני כבר חזה בלולאה (loop) של החוזרים בזמן אחורה המשנים כך את העתיד. האחרון היה זה ברוס ויליס בסרטו מהשנה האחרונה Looper. באופן דומה, העתידנים כיום לוקחים את המדע לעבר התחזית שלהם בתחום הארכת החיים, גם מבלי שחזרו משם. הפופולריות של פרופ' מיצ'ו קאקו והחשיפה הרבה שלו לא רק מפשטים את הפיזיקה התיאורטית ומנגישים אותה לציבור הרחב. התחזיות שלו על מה שיתרחש כאן בשנת 2100 הינן סמן המשפיע על דוקטורנטים צעירים ברחבי העולם, לגבי הבחירה במה להשקיע מאמצים בהווה.

       

בשנות ה- 40 היה תור הזהב של המדע הבדיוני הקשה, שבדיעבד צפה רבות מההתרחשויות הטכנולוגיות. כאשר גאון ארתור סי קלארק כתב ספר כמו "אודיאה בחלל" הוא הצביע גם על היתכנות של לווייני תקשורת. את ספרי "לזרוס לונג בן 213" כתבתי כהצדעה לרוברט היינליין, שכתב על משפחת האוורד, שבעתיד תחייה כבר "מגה חיים". אולם, כאשר ביו-גרונטולוג כמו ד"ר אובריי דה גריי, הנחשב כדמות "שוליית" במחקר הקונבנציונאלי, מכריז שהיכולת לעצור את הזיקנה תתרחש כבר בקרוב, עד כדי יכולת לחיות באופן תיאורטי 1000 שנים, הוא בהחלט מניע מודעות עולמית באמצעות התקשורת, שגם משפיעה על כיווני המחקר.

       

מובן מאליו שאת ההשפעה הרבה ביותר ניתן לראות בפעילותו של ריי קורצוויל. שהרי עד לפני כמה שנים, למעט כמה מתעניינים בנושא כמו "המפץ הגדול" או ב"חורים שחורים" בחלל, אף אחד לא באמת שמע על נקודה תיאורטית הקרויה "נקודה סינגולרית". אותה נקודה שממנה והלאה חוקי הטבע המוכרים לנו משתנים. אבל, הנקודה הזו עברה לקדמת הבמה מאותה רגע שהעתידן החשוב ביותר בעולם הכריז ש"הסינגולריות מתקרבת" בהקשר להארכת משך חיי בני האדם כאן. אלא שהוא אישית גם מניע את ההאצה שלנו לקראת אותה נקודה, בה נוכל לחיות הרבה יותר. זו לא רק "האוניברסיטה הסינגולרית" שיושבת בעמק הסיליקון ומפיצה את התורה, זה הריכוז של האינפורמציה, שלכאורה מרמזת שאנחנו מתקרבים לנקודה, למשל על ידי המייל השבועי הנשלח בתפוצה עולמית מדי שבוע. אדגים זאת ממאמר משבוע זה (3.1.2014). בדף המסרים של העלון מתואר מחקר מאוניברסיטת תל אביב, מהמעבדה של פרופ' איתן רופין, המפתח במסגרת תרפיה גנית אלגוריתם (Metabolic transformation algorithm) היכול להדליק גנים "כבויים". אלא שהדיווח מתמקד באפשרות שהמחקר ישפיע על הטיפול בעיכוב ההזדקנות בבני אדם, כפי שהוא כבר משפיע על שמרים.

       

"הלחץ" הזה, שנועד לאשש את התחזית של קורצוויל עצמו, לפיה אנחנו נמצאים לקראת פריצה דרמטית לעבר אותה נקודת זמן בה האנושות תתעלה על הביולוגיה, בהחלט משפיע באופן מואץ על ההתרחשויות. את הדוגמא לכך ראינו בהכרזתו של לארי פייג בשם "גוגל" שהיא מאמצת את הרעיון ונכנסת גם בהשקעה ספציפית ומשמעותית לתחום הארכת החיים. מי שמבקש לראות בקורצוויל את ה "Looper" האמיתי, יכול בהחלט לאשש את התזה שלי כאן עוד ועוד.

       

אם כן, מתי באמת תגיע אותה נקודת סינגולרית? אינני יודע. אולם, בכל הקשור לעליה דרמטית באפשרות של אנשים לחיות יותר, מדובר בטווחי זמן קרובים, קרובים מאד.