מתכחשת לעובדה שיש לי הפרעות אכילה. אני יודעת שאני לא אוכלת כלום ולא רוצה לאכול אבל מסרבת לטפל. מסרבה להכיר בעובדה שצריך באמת לשנות משהו. מפחדת לשנות. עוד ועוד לרזות זו המטרה בלי להסכים שאני צריכה טיפול. 

מתקשה להכיר במילה "הפרעות". יש לי בעיה עם אוכל אבל אין לי הפרעה. יש לי בעיה בלבד. אני יודעת שאני לא בסדר כי רואה את כולם סיבבי אוכלים ונהנים מאכול. ואני לא. גם לא רוצה לאכול, גם מפחדת לאכול וגם לא נהנית מאכול.

פעם בשבועים חייבת לכול אצל הורי ארוחת ערב. סובלת אחרי זה וכועסת על עצמי שנכנעתי למרות שזה רק ירקות.

כיצד אוכל להתקיים? מה באמת יקרה לי אם אמשיך? לא אוהבת את הגוף שלי ולא משנה כמה רזה אהיה. לא רואה את עצמי כרזה ולא משנה מה אומרים לי.

מתי אקבל את העובדה שיש לי הפרעת אכילה וארצה באמת לטפל בה? האם אוכל באמת לאכול אי פעם?