מדור "מאחורי הכותרות" של אתר NHS Choices הוא ללא ספק אחד האהובים עלי. מומחי המדור מנתחים מחקרים חדשים ואת הסיקור העיתונאי עליהם, מדגישים חוזקות וחולשות של כל מחקר ומסבירים לגולש מה המחקר באמת אומר, מה המרחק בינו לבין מה שנכתב עליו בתקשורת ומה המשמעות עבורו. כשאני עובדת על כתבה בנושא מחקר חדש, אני תמיד בודקת קודם אם למומחי המדור היה משהו להגיד עליו.   לכבוד השנה החדשה פרסם המדור מדריך לחוקרים – איך להגיע לכותרות. הרשתי לעצמי לתרגם תרגום חופשי (מאוד) של חלק מהעצות שלהם. לא רק בגלל שהטקסט הצחיק אותי (בעיקר מצחיק כמה שזה מדויק), אלא גם בגלל שאני מאמינה שהוא מספק כלים לקריאה ביקורתית יותר של כתבות שתקראו בנושאי בריאות בעתיד.   המדריך פונה לחוקרים שבילו את השנים האחרונות בבדיקות של דגימות צואה בניסיון למצוא טיפולים חדשים לטפיל המעיים גיארדיה, רק כדי למצוא משפט וחצי על זה בעמוד 34 של המקומון גל גפן – אם בכלל. על סמך עשורים של ניסיון, הכותבים ריכזו עצות שיעזרו לאותם חוקרים להגיע מהר מאוד לעיתונים ותוכניות הבוקר.   1. סיפורי X גורם ל-Y   זה הלחם והחמאה של עיתונאי בריאות. אם לא היו סיפורי X גורם ל-Y, כולם בענף היו צריכים למצוא עבודות של ממש.   כיום ידוע לכולם שלעיתים נדירות מאוד X גורם ישירות ל-Y. הדברים מעט יותר מסובכים מכך. ברוב המקרים שאדם עם X ימצא עצמו עם Y, אותו אדם יהיה חשוף גם ל-A, B, C, D וגם J  במשך הזמן. אבל אין צורך לתת לעובדות לעמוד בדרכו של סיפור טוב.   למה לא לעבוד הפוך? בחרו חפץ ומחלה באופן אקראי ותראו אם תוכלו למצוא עדויות שיחברו בין השניים.   2. דיאטות והרזיה   בואו נהיה כנים. קיים רק סיפור דיאטה והרזיה אחד שמבוסס מדעית: אם אתם רוצים לרדת במשקל אתם צריכים להוציא יותר קלוריות ממה שאתם מכניסים באופן קבוע. אבל עצות הגיוניות ומתונות מעולם לא מכרו עיתונים. כך שיש לכם שתי אופציות: לבחור מזון אופנתי או להמציא דיאטה מתוחכמת.   האופציה הראשונה היא לזהות מקור מזון יחיד, בין אם מדובר באגוזים, ווסאבי או חלזונות ים. אתם תצטרכו לשכנע כמה אנשים מסכנים לקחת חלק במחקר הקליני המבוקר שלכם. בסופו של דבר, אצל אחת מקבוצות ההתערבות שתבדקו תהיה ירידה במשקל (גם אם זו רק תופעת לוואי של הרעלת מזון). ואי אפשר לדעת... אולי אפילו תזכו למימון מתעשיית מאכלי הים.   הדיאטה המתוחכמת דורשת קצת יותר דמיון, אבל היא יכולה לזכות בסיקור תקשורי נרחב – כפי שהיה עם דיאטת אנשי המערות. אפשרות טובה היא להמליץ על מקבץ כללים שרירותיים לחלוטין המבוססים על רעיון מאחד - לדוגמא, "דיאטת דניאל", המבוססת על הרגלי האכילה המשוערים של הנביא דניאל, כפי שדווח בספר יחזקאל (למרבה הצער אנחנו לא ממציאים את זה).   3. סקס   סקס מוכר. גם ההיבט המופשט ביותר של הספקטרום הרחב של התנהגות מינית אנושית יגדיל את הסיכוי שלך לסיקור תקשורתי - כמו השפעות של סאדו-מאזו על בריאות נפש או שינויים ברמות איכות הזרע במהלך שנה.   גם אם המחקר שלך כלל לא קשור לסקס, אל ייאוש! תמיד יש משהו שאפשר להשתמש בו. לדוגמא, חוקרים ניסו – ללא הצלחה – להשתמש בדיקור כדי להקל על גלי חום בנשים שנוטלות טיפולים הורמונאליים לסרטן השד. חוקר חכם הבחין בשינוי קטן "שאינו משמעותי מבחינה סטטיסטית (תלחשו את זה) ברמות הרווחה המינית עליהן דיווחו הנחקרות". אז עשו ספין והמחקר פורסם עם הכותרת: "דיקור משפר את החשק מיני".   אם המחקר שלכם לא נעשה בבני אדם, זה לא משנה. עיתונאים יותר משמחים להשליך את הממצאים שלכם על בני אדם בשבילכם – פעמים רבות בדרכים שלא יכולתם לדמיין.   4. הגלולה הגברית   עורכי חדשות אוהבים את סיפורי "הגלולה גברית" מכיוון שהם מספקים רווח כפול. ראשית – הם מקבלים סיפור גלולה גברית, ושנית הם יכולים לפרסם מגוון טורי דעה שתמיד מתחלקים בהתאם למין:   נשים: "גברים הם יותר מדי טיפשים או חסרי אחריות כך שלא ניתן לסמוך עליהם עם נטילת הגלולה".   גברים: "אף כימיקל לא יתעסק עם השחיינים שלי".   5. דברים נחמדים הם טובים בשבילכם   בואו נודה באמת, להיות בריא זה משעמם. אם אכילת תזונה בריאה ומאוזנת הייתה מהנה ב-100%, לא הייתה היום מגפת השמנה. כחוקר, עלית על סוס מנצח אם אפשר לרמוז מהמחקר שלך כי "אכילת שוקולד/שתיית יין אדום/רביצה במיטה וצפייה באח הגדול כל היום שומרת על הבריאות".   כמובן שזה קצת יותר מסובך מכך. סביר להניח שהרכיב הבריא קיים בדבר הנחמד בכמויות מזעריות ושהדבר הנחמד בריא רק בכמויות קטנות מאוד. אבל אין צורך להזכיר את זה בהודעה לעיתונות.   6. שכח כל מה שלמדת אי פעם בבית ספר לרפואה   ישנן אמיתות בסיסיות העומדות בבסיס רפואה המבוססת על ראיות. אם אתם רוצים להגיע לעיתונים אתם צריכים להתעלם מכולן. לדוגמא:   קורלציה אינה מעידה על קשר של סיבה-תוצאה. משמע שקשר בין א' ל-ב' לא אומר ש-א' גרם ל-ב'.  אבל ייתכן שזה אפשרי. לא? תזכרו שמעריב הוא לא כתב עת מדעי.   לא ניתן להסיק מתוצאותיו של מחקר שנערך במדגם קטן וספציפי על האוכלוסייה הכללית. אבל זה מה שאתם צריכים לעשות אם אתם רוצים לשוחח על המחקר אצל רפי רשף.   תוצאות שהתקבלו בניסויים שנערכו בחיות לא בהכרח יחזרו על עצמן בבני אדם. זה נכון, אבל למי באמת אכפת כאשר ניתן לייצר כותרת סקסית בהתבסס על התנהגויות החיזור של חיפושיות זבל?