(ADHD) – "לא מה שחשבתם"

האם הפרעת קשב וריכוז מאובחנת ביתר קלות?

למרות המודעות הגוברת להפרעת קשב וריכוז, ההגדרות הרפואיות להפרעה השתנו עם השנים, והעלו את שיעור המאובחנים כבעלי הפרעת קשב. עם זאת, אין הדבר מעיד בהכרח שהאבחון לוקה או טועה בממד אבחנתו ונוטה לאבחנת "יתר".


גם בעבר היו מחלות שונות שלא אובחנו בצורה נכונה (כמו סוגים שונים של סרטן) ואין הדבר מעיד על כך שאבחונן כיום לא מדויק, אלא טמון דווקא בהיקף האבחנה (מספר המגיעים לבדיקה ואבחון) והגדרותיה של "ההפרעה" - אשר ממשיכות להשתנות (גם השנה לקראת הוצאתו של DSM-V עם הוצאת מרכיב ה- ADD מטווח האבחנה).

בהקשר הישראלי, בעולם המערבי הסטטיסטיקה מצביעה על כ-10 אחוזים בקרב ילדים, הסובלים מ- ADHD. מאידך, בישראל מאובחנים כ-7 אחוזים בלבד, מה שדווקא מעיד על אבחנת חסר ולא ההפך.
 

מה הקשר בין ADHD וטלוויזיה?

 

מחקר עדכני שנערך בארה"ב מראה כי אכן יש קשר בין צפייה מרובה בטלוויזיה, ומשחקי ווידאו ל-ADHD. הפרעות קשב אמנם בעלות משקל גנטי משמעותי, אולם במחקר הנוכחי נמצא הקשר בין החשיפה למשחקי ווידיאו וטלוויזיה ובין הסיכוי לפתח הפרעת קשב וריכוז. 
מכאן כי ילדים אשר צפו או שיחקו במשחקי וידאו, יותר משעתיים ביום, נמצאו בקבוצת הסיכון לסבול מ-   ADHD    פי 1.5 עד פי 2, מאלו שזמן הצפייה שלהם הוגבל לשעתיים ביום. 
נסייני המחקר מסבירים כי המוח האנושי מסתגל למצבים שונים. לכן וככל הנראה, ישנה השפעה לגורם החיצוני במקרה זה. הגירויים החוזרים ממכשיר הטלוויזיה, בנוסף להשפעותיהם של "מסכי שלג", נמצאו כבעלי השפעה על פעילותו הסינפטית של המוח. 
נסייני המחקר מדגישים כי אינם יכולים לקבוע בוודאות את הזמן המדויק שבמהלכו ישנה השפעה ארוכת טווח על פעילותו של המוח. עם זאת, הם נוטים לקבל את ההמלצה כי צפייה מקסימאלית צריכה להיות מוגבלת לשעתיים עבור ילדים.

 

מה הקשר בין תזונה לקויה להפרעת קשב וריכוז?

תזונה כשלעצמה איננה גורם סיכון ל-ADHD, אולם תזונה לקויה עם חסכים משמעותיים יכולה לגרום לירידה ברמות הקשב אצל ילדים. הפרעות אלו ייעלמו עם השלמת החוסרים. לכן חשוב מאוד לבצע בדיקות דם ולגלות האם לילד חסר מרכיבים תזונתיים מסוימים, עוד לפני שמבצעים בדיקות פסיכיאטריות או לפחות במקביל. בעבר נטען כי מחסור באבץ או באומגה 3 גורם להפרעת קשב, אך המחקר בנושא עוד לא הוכיח את הקשר באופן ודאי.

 

מה שכן ידוע כבר היום הוא כי מחסור במספר מרכיבים תזונתיים מרכזיים, כמו ברזל, ויטמין B12, ויטמין A , תיאמין, יוד וחומצה פולית, יכולים לגרום לפגיעה בהתפתחות הילד ובתפקודם הקוגניטיבי היומיומי של ילדים, מתבגרים ומבוגרים. 
 

ככל שהחסך מתהווה בגיל צעיר יותר, כך עלולה הפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים והירידה ברמות הקשב, להתבטא בצורה חמורה וחריפה יותר. זו הסיבה לדגש הרב שיש לתת למתן תזונה מאוזנת ומגוונת כבר בגיל הרך, ולאימוץ הרגלים אלה כחלק מאורח חיים בריא, במבוגרים ובילדים כאחד.

 

 

האם שיעור הבנות הסובלות מ- ADHD נמוך משיעור הבנים?

לפי הנתונים הטיפולים התשובה חיובית. בנות אכן מופיעות בנתוני השכיחות ככאלו המאובחנות ומטופלות ביחס של בת אחת על כל ארבעה בנים (1:4). עם זאת, המחקרים מראים כי היחס האבחוני ללא טיפול הינו שונה ומתקרב יותר לאחת על כל שניים וחצי בנים. 
בבחינת התופעה הקיימת, אחת ההשערות לקיומו של ההבדל בין בנים לבנות, מצביעה על השוני בסימפטומים ל-ADHD  בין בנים לבנות. מחד ובקרב בנות, הסימפטומים במרבית מהמקרים מתאפיינים בנטייה להפרעות דיכאון וחרדה באופן בולט. מאידך, בהתייחס לבעיות התנהגותיות וחברתיות ובקרב מאובחנים ל- ADHD, קשיים אלו נמצאים ביחס גבוה יותר בקרב בנים באופן משמעותי, בהשוואה לבנות.

מלבד ההבדל הניכר בהצגת הסימפטומים, לצד העובדה כי אלמנט ההיפראקטיביות גבוה משמעותית אצל בנים, ישנה השערה כי בנות "סובלות יותר בשקט", באופן המוביל לתהליך אבחנה "בהול יותר" בקרב בנים. היבטים מסוג זה עשויים להצביע על אבחנת "חסר" בקרב בנות, בהשוואה לבנים, באופן המקשה על הסקה ביחס לאוכלוסיה. מכאן כי התשובה לשאלה הנשאלת איננה ברורה ככלל ודרוש עוד מחקר בנושא.

 

 

This Publish Contains information from Daily Mail(C) Edited by Keretclinic