הערב לאחר הכנות רבות הן נפשיות והן מעשיות ,כמו מציאת מכנסיים ארוכים מתאימים שניתן ללבוש מבלי שיציקו לרגליי יותר מידי, ונעלי נקרוקס חדשים שיורגשו כמה שפחות בכדי שארגיש נוח עם עצמי,יצאתי  עם אשתי לאירוע של חברים קרובים ואהובים בכדי לכבד אותם בבת המצווה של התאומות שלהם.

בהתחלה ממש  שמחתי שלא וויתרתי והגעתי לאירוע ראיתי מכרים שמזמן לא נפגשתי איתם וחברים טובים ששמחתי לראות ולבלות בחיצתם .לאמר את האמת אם לא אשתי לא הייתי עושה זאת, מהרגע הראשון במכנסיים הכי נוחות שמצאתי החיכוך של המכנס ברגלים שיגע אותי והציק מאוד ,אבל החלטתי להתעלם ויהי מה ולנסות בכל כוחי להינות מהערב.

וכך היה עד שהתחילה המוסיקה .ישנה תהודה חזקה מאוד באולמות האירועים והבס של המוסיקה ממש דופק ומייצר וויברציה גם באוויר וגם על גבי הריצפה מעולם לא התייחסתי לכך ,אבל לצערי בזמן האחרון ב-6 חודשים אחרונים בעיקר  ישנה נסיגה די גדולה במצב אצלי והרגישות מאוד עלתה,וכל מגע ומשב רוח אפילו מהקטנים גורם לכאב ,והערב הבנתי שגם הוויברציה שהמוסיקה מייצרת ע"י הבס  בלתי ניסבלת והרעד הזה גורם לי לכאבי תופת בלתי נסבלים וככל שהמוסיקה  התגברה כך סבלתי יותר ,אבל כבר יצאנו התלבשנו והתאמצנו להגיע וממש לא רציתי לקלקל לנו את הערב.

אני מעולם לא התייחסתי להרבה דברים סביבי כגורם מפריע או מתריד, בזמן האחרון המתרדים רק מתרבים ואפילו דברים פשוטים מאוד שעד לא מזמן היו בגדר מה בכך הפכו לגורמים משמעותיים שאני צריך להסתגל אליהם ולהבין שזה חלק מבעיה שככל הנראה תמשי ךללות אותי עוד זמן רב. מיותר לציין שלא יכולתי כל כך ליהנות והערב היה במחינתי קשה שלא לדבר על הלילה ,אני רק מקווה שלא יהיו לכך השלכות על מחר .

עוד יום בהתמודדות שלי עם CRPS ...