הסובלים והסובלות מהפרעות קשב וריכוז, נוטים באופן בולט לחוסר התארגנות בעבודה, בלימודים, עם חברים ומשפחה ובסביבה ביתית. אותם ואותן אלו הסובלים מ-ADHD נוטים לדחיינות של משימות רבות, תוך העדפה בביצוע משימות זמינות ומידיות (ולעיתים גם פחות חשובות ביחס לאלו האחרות) ביחס למשימות הדרושות זמן ומלאכת עשייה רציפה בזמן. בעוד חלקם עשויים להיתפס כאנרגטיים ובעלי תושייה, אחרים עשויים להצטייר כעצלנים וחסרי חריצות, אך בשני המקרים תפוקת העשייה הנמוכה איננה הולמת את כישוריהם של ADHD's קלאסיים. מסיבה זו – סביבות ארגוניות ומסגרות של לוח זמנים, מהווים כקרקע פורייה להצלחתם של אלו הסובלים מההפרעה. עם זאת, הופעתם ההיפראקטיבית והאימפולסיבית של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, עשויה להיות אבן נגף מרכזית "במפתן הדלת", עם ההגעה לראיונות עבודה. לשם כך, אספנו בעבורכם את שבעת העקרונות שיסייעו לכם משמעותית בהתמודדות יעילה וחיובית לקראת הפגישה הגורלית של "ראיונות עבודה" – בהצלחה!

 

 

1. "דע לאן אתה מגיע": הבנת המשרה, דרישותיה ומקום העבודה– חובה!

 

התקשרו לזמן אתכם/ן לראיון עבודה – מזל טוב! אחרי שסימנתם/ן ביומן את התאריך והשעה של פגישת הראיון (ביומן, לא על דף שמצאתם בסביבתכם –דפים כאלו נוטים להיעלם), אתם יכולים לנשום לרווחה נכון? ממש לא. אחת הטעויות המרכזיות של אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז טמונה בחוסר הבנה אמיתי של המשרה או מקום העבודה אליו זומנו לראיון.

להלן - דוגמאות טיפוסיות לתגובה של אדם הסובל מ-ADHD במהלך ראיון עבודה: "אהה.. לא הבנתי שזה כולל גם...", "אהה..אתם צריכים רק משרה חלקית?", "לא חשבתי שצריך הכשרה כזאת", "זה היה כתוב בדרישות?" וכד'. המשותף לכל התגובות הנ"ל (תודו שזה נכון) – לא קראתם את דרישות העבודה ואפיון התפקיד – עד הסוף. טעות מסוג זו, עשויה לגרור מספר בעיות.

 

 א. במידה ואינכם יודעים עד תום מהם דרישות המשרה ואופייה, לעיתים תגלו כי המשרה איננה מתאימה כלל לרצונותיכם ופשוט בזבזתם זמן מיותר בהגעה לראיון העבודה - פשוט תסכול מיותר.

ב. גם אם "העדכון" שקיבלתם במהלך פגישת הראיון עדיין מתאים לשאיפות המשרה שלכם, מבלי שהתכוונתם: חשפתם את העובדה שלא התעניינתם כלל או לפחות לא בצורה יסודית, במשרה המוצעת וכבר הורדתם לעצמכם "מספר נקודות מיותרות" בהליך הבחירה למשרה.         

 

 

ניתן להמשיל את הסיטואציה הנוכחית ל-"דייט רומנטי" במפגש ראשון, בו שני הצדדים לומדים ומכירים זה את זה לקראת המפגשים הבאים. אז זו הנקודה! בכל הקשור לראיונות עבודה, ראיון העבודה איננו "דייט ראשון" אלא למעשה "דייט שני". למעשה אין "דייט ראשון" בראיונות עבודה. "הדייט הראשון" הוא בעצם העבודה שלכם – בניסיון להכיר לעומק את הארגון והמשרה הנחשקת, בטרם הגעתם לפגישת הראיון. זכרו כי להגיע "לדייט שני" בלי לזכור פרטים חשובים זה קצת מביך.

מעבר למבוכה שעשויה להיחסך, על-ידי בדיקה של מהות המשרה ודרישותיה, במידה ותקראו (השקעה של שעה-שעתיים לכל היותר) פרטים חשובים: על מקום העבודה או הארגון (בד"כ באתר האינטרנט של הארגון), על השילוב של המשרה המוצעת ביחס למטרת הארגון, מלאכת הארגון בעבר ותחומי פעילותו. כך תוכל להבהיר לעצמכם האם "אתם מעוניינים במשרה" ובמקביל תיראו בידי המראיין/ת - כמי שעשו עבודה חרוצה ואכן מעוניינים במשרה.

 

2. "אתם תמיד מאחרים?" – אל תגיעו בזמן, פשוט תקדימו!

 

אחד הבעיות המרכזיות בקרב הסובלים מ-ADHD, הינה "בעיית הארגון", במיוחד בכל הקשור ללוח זמנים. לכן, חשוב שתבדקו לפחות יומיים מראש, היכן מתקיים ראיון העבודה, מספר זמין של איש קשר (במידה ולא תמצאו את המקום), דרכי הגעה, תחבורה ציבורית, חנייה וכד'. אל תעשו את כל זה ביום הפגישה – הדבר גורר לחץ מיותר ואף עשויי לגרום לאיחור מיותר לראיון עצמו. אל תתביישו לצלצל ולברר בשנית היכן מקום המפגש והשעה שנקבעה, הדבר איננו מעיד על "חוסר אחריות" אלא דווקא ההפך!

לכן לאחר שבדקתם את כל פרטי ההגעה והלו"ז לקראת פגישה, הזכירו לעצמכם כי איחור איננו בא בחשבון. איחור לראיון עבודה בעל השפעה שלילית בשני מובנים:

 

א. איחור לראיון עבודה, איננו מתקבל אף פעם ברוח טובה ושוב אתם עשויים להוריד לעצמכם נקודות מיותרות.

 

ב. במובן אחר, ואף זה בעל ההשלכות היותר חמורות פעמים רבות, הינו ההשפעה השלילית של האיחור לראיון עליכם. הלחץ אותו גורר האיחור פעמים רבות, עשויי לגרום לבלבול וחוסר ארגון בהצגת העצמי, חוסר שקט, ואף לפגוע משמעותית בחוסר הביטחון שלכם במהלך הראיון ובכך גם בסיכויי הקבלה.

 

 מכאן ישנן שתי אפשרויות: או שתגיעו בדיוק בזמן, דבר הדורש תכנון קפדני תוך התייחסות למשתנים שאינם עומדים לרשותכם (פקקים, רכבת מאחרת, עבודות בכביש וכד'). או שתקבעו מראש, כי עליכם להגיע 20-30 דקות לפני מועד הפגישה, כך שגם אם תאחרו, בעצם "הגעתם בזמן". שימו לב, ככל שמיקום הראיון רחוק מאזורכם, דאגו לקבוע את זמן ההגעה מראש עם "מרווח זמן" גדול יותר (לפעמים עד שעה). במידה והגעתם מוקדם מידי (40 דקות ומעלה), לא נורא – לכו להירגע במקום שקט לפני הראיון. נשמו לרווחה, את השלב הראשון כבר עשיתם – הגעתם בזמן.

 

3.  היו קשובים לקצב הריאיון ונהגו בהתאם!

 

ראיון עבודה הינו מעמד בוחן ומלחיץ. אבל מה שאנו נוטים לשכוח, כי הראיון הינו מלחיץ באותה המידה בעבור המראיין או המראיינים, אשר זקוקים לקחת החלטות מכריעות בעבור הארגון, ועל-כן הינם במצב הדומה לשלכם. בכדי לייצר הרגשת נינוחות, מומלץ כי לפני הראיון (5-10 דקות לפני הפגישה), תסתובבו במסדרונות הארגון או תתרשמו מחדר ההמתנה. תוך ניסיון להירגע ולהרגיש בבית.

 לאחר הכניסה לראיון, הבעיה העיקרית של אלו הסובלים והסובלות מ-ADHD במהלך ראיון עבודה, טמון בעובדה שאינם קשובים למהלך הראיון, באופן הכולל את תגובותיהם לשאלות או תגובות המראיין/ת. בגלל בעיית "הארגון" המאפיינת ADHD, מרואיינים נוטים לחשוש כי ישכחו לשאול שאלות חשובות במהלך הראיון. הדבר לרוב מוביל להתערבות (לעיתים אימפולסיבית מאוד) של המרואיין במהלך הריאיון, ובאופן שעשויי אף לבלבל את המראיין בעצמו. בדרך-כלל, המראיין/ת אשר יודע לרוב את התשובות ל-"שאלות הקלאסיות": "מתי מתחילים לעבוד", "מהו אורך המיון", "מהי ההתחייבות לתפקיד", "נפח המשרה". מעבר לכך ובמקרים רבים, המראיין בעצמו יירצה להעניק תשובות לשאלות המרכזיות שנוגעות למשרה, בכדי להבין אם התנאים המוצעים מתאימים לכם.

זכרו לאפשר למראיין/ת לנהל את הראיון ונסו שלא להפריע לסדר הריאיון. עקרון זה יסייע לכם ולו להכיר זה את זה טוב יותר. כמו-כן, זכרו כי בסוף הראיון תהיה לכם הזדמנות.

זכרו בסוף הראיון (כמעט תמיד), ישנו זמן המוקדש לשאילת שאלות. במידה ועולה החשש כי תשכחו את השאלות החשובות לכם, הכינו מבעוד מועד רשימה מסודרת של שאלות, אותן תציגו בסוף הריאיון. במידה ועולה שאלה חשובה ואינכם יכולים להתאפק, הוסיפו את השאלות לרשימה והימנעו מהצגת השאלה במהלך הריאיון, אלא אם המראיין/ת יעלה את הנושא במהלך הריאיון.

עם זאת, שאילת שאלות רלבנטיות למהלך הראיון וככאלו אשר מביעות את העניין במהות המשרה ולא "בפרטים הפרקטיים", באופן אשר חושף את הידע שלכם על הארגון ומקום העבודה - הינן מבורכות, אך לשם כך יש להיות קשובים למהלך השיחה ומידת החשיבות של ששאלות מסוג זה בזמן ובהקשר המתאימים.

 

4. "שיחת החולין" - הזדמנות קצרה וחשובה להיכרות ראשונית!

 

פעמים רבות, בתחילת הראיון (2-3 דקות) יתחילו המראיינים בשיחת חולין כללית, אשר מטרתה להכיר אתכם יותר טוב. סיטואציה מסוג זה הינה "מצוינת" משום שהיא מאפשרת לחשוף פרטים חשובים עליכם, באופן שאינו קשור באופן ישיר למשרה, אשר מאפשר מבט על היבטים חיוביים באדם שאתם. עם זאת, חשוב להעניק למראיין את ההובלה בשיחה. בהקשר של ADHD ישנם רבים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז אשר עשויים לפספס את היתרון שבשיחת החולין או לנצלו שלא לצורך.

 

לשם כך נציג שני סגנונות שונים של ADHD, לצורך התמודדות וניצול יעיל של מרכיב זה בפגישת הראיון:

א.      סגנון "לא מסודר":  אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הסובלים מהתארגנות קוגניטיבית לקויה, עשויים להימנע ככל האפשר מ-"שיחת החולין" ולהגיע ישר לתוכן הראיון, בשל החשש של "חוסר מיקוד" או "הסטה" של המרואיין מתוכן הפגישה אותה יירצה להציג למראיין/ת. סגנון זה של ADHD, יפחית מחשיבותה של שיחת החולין ואף ייראה בה כמכשול. זכרו כי שיחת החולין הינה עוד "הקדמה חשובה" של הראיון בה עליכם להיות רגועים ונינוחים ואף לנסות ולהבין את האדם (המראיין/ת) אשר עומד מולכם, ציפיותיו, תחום עיסוקו הכללי וכד'. בשונה ממהלך הראיון עצמו, זו הזדמנות להניח את "רשימת השאלות" בצד ולנסות ולייצר שיחה נינוחה אשר תבליט את ההיבטי המוסף שלכם. המתכון להצלחה הוא עצם ההתכוננות לאפשרות של "שיחת החולין" ולהירגע ככל האפשר בטרם הפגישה.

ב.      סגנון "אינטראקטיבי": לעיתים רבות, הסובלים והסובלות מ-ADHD, מצליחים לייצר תפקודים חברתיים טובים, לצורך "פיצויי" על הפרעת הקשב והריכוז, באופן המאפשר "סלחנות רבה" על בעיות התארגנות, "שכחה" ודחיינות מצד הסביבה. לפיכך, סגנונות אלו יזהו היטב את "ההזדמנות" בשיחת החולין בתחילת הראיון ואף ינסו "להרשים" לעיתים רבות בהצלחה רבה. עם זאת, "שיחת החולין" איננה תחליף של הראיון עצמו ואיננה באה על חשבון האיכות המקצועית שלכם. לפעמים הדבר יתבטא "בניסיון מוגזם" ביצירת "רושם חברי" באופן אשר עשויי לייצר רושם המבטא חוסר אמינות ומקצועיות בהצגת העצמי ואף לפגוע בטיב הראיון.

 

בעבור סגנונות ADHD מסוג זה חשוב לנצל באופן "חיובי" תוך הצגת העצמי וההתעניינות במראיינים. עם זאת, חשוב לזהות את גבולות השיחה ולא לייצר מצב של "השתלטות" על הראיון, באופן אשר ייתפס כשלילי על ידי צוות הראיון, אשר עשויים לזהות את הניסיון "השלילי" ליצירת רושם.

 

5.  "דע את עצמך" – רשימת התכונות והאיכויות שמאפיינות אתכם

 

באופן כללי וללא קשר ל-ADHD, רבים המרואיינים אשר מגיעים לפגישת הראיון ונתקלים בשאלה לא פשוטה כדוגמת: "תאר את עצמך" או "מי אתה?", ובמילים אחרות מה האיכויות שלך – שמבחינות אותך משאר המרואיינים בחדר ההמתנה. על-אף שהבעיה המתוארת הינה נחלתם של כל מרואיינת ומרואיין, בקרב הסובלים ב-ADHD בעיה זו אף מחמירה עוד יותר. בשל בעיית הארגון הקשה (במקרים רבים) המאפיינת את הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, מרואיינים ומרואיינות אלו יימנעו מהכנה מוקדמת של התכונות המאפיינות אותם באופן חיובי. אי הכנה מוקדמת של האיכויות והתכונות החיוביות שמאפיינות אתכם, עשויה לגרום לרושם כי אינכם מכירים את עצמכם כלל, על אף שהדבר איננו נכון ככלל בהכרח, כי הבעיה טמונה ביכולת העברת המסר ולא בהיכרות שלכם/ן את עצמכם/ן. להלן מספר תגובות אופייניות של מרואיינים הסובלים מ- ADHD:

לדוגמא: "למה דווקא אני"? – "אני משקיע, אני אחראי, אני אדם רציני, אני נותן מעצמי, יש לי המון מוטיבציה, יש לי ניסיון בעבודה עם אנשים, אני מאוד אוהב אנשים, אני נאמן למקום העבודה שלי"...

שימו לב לשתי בעיות מרכזיות בתשובות שלפניכם:

א.      כל הרשימה כוללת תכונות שמצופות מכל אדם "בוגר" שמגיע למקום עבודה המכיל עובדים נוספים או מתן שירות. ולכן כל המתואר לעיל איננו תנאי "מספק" לקבלה כלל וכלל אלא עקרון "הכרחי" (אוי ואבוי אם אינכם אוהבים אנשים או לא נאמנים למקום עבודה). מעבר לכך, תשובות מסוג זה ישמשו את אלו שנכנסו לראיון לפניכם ואחריכם, באופן שאיננו שונה ככלל מהתיאור שלכם.

ב.      חלק מהתשובות חוזרות על עצמן – דבר אשר אופייני לסובלים מ-ADHD (גם כאשר התשובה באמת מקורית וייחודית). הניסיון "ללא כוונה" לחזור על אותם תכונות עשויי להותיר רושם חמוץ המלווה הרגשת פספוס בקרב המראיינים.

מכאן נגיע לעקרון החשוב: זכרו עליכם/ן בטרם כל פגישת ראיון לחדד עבורכם את האיכויות והתכונות שמאפיינות באופן ייחודי אתכם מעבר לניסיון המקצועי והכשרה אקדמית (שהינם חשובים מאוד אך לעיתים אינם מספקים כדי להכריע בין מספר מעומדים). זכרו כי המטרה של הראיון איננה "ליישר קו" עם שאר המועמדים – אלא להציג את היתרון האנושי שטמון בכם ביחס לשאר המועמדים.

 

להלן מספר "טיפים" שיסייעו לכם לעשות זאת:

 

א.      הכינו רשימת תכונות/איכויות (לפני כל ראיון)– המבטאת את התכונות והאיכויות "הטבעיות" (2-3 בהחלט מספיק) שלכם/ן, באופן אמיתי וכנה, ושננו איכויות אלו, בטרם כל ראיון עבודה, כדי להזכיר לכם, למה דווקא אתם מתאימים לתפקיד. גם אם התכונה ספציפית אך ייחודית (ובמידה ובעלת משמעות ביחס למשרה הנוכחית) – אל תפחדו להציג אותה ברשימה (למשל: "יכולת אנליטית במרחב", "יכולות זיהוי רגשי סביבתי"). כמו-כן, את הרשימה יש לשנן באופן "איכותי" ולא כמותי כרשימת "מכולת". זו הרשימה שמאפיינת אתכם/ן וראוי שתכירו אותה היטב.

ב.      הציגו תכונות בהקשר של המשרה: למשל: "יכולת יצירתית בקבלת החלטות" הינה תכונה ייחודית מבורכת ומשמעותית, אך איננה מביעה ערך מוסף כאשר המשרה מצריכה יכולות של "דיוק" במילוי הוראות ובביצוע משימות "מוגדרות מראש" – כגון: ביצוע הוראות בנקאיות, התנהלות אדמיניסטרטיבית. במידה ודבקה בכם איכות מסוימת "יוצאת דופן" אשר איננה עולה בקשר ישיר לדרישות התפקיד, מוטב להזכירה, אך תוך הדגשה כי הנכם מודעים לכך שהתכונה איננה רלבנטית באופן ישיר למשרה עצמה (כדוגמת: יכולת חברתיות יוצאות דופן – אשר עשויה לשרת את הארגון כערך מוסף ומעבר לדרישות המשרה הנוכחית).

ג.       הציגו איכויות /תכונות התפתחותיות: זכרו שחלק מהאיכויות המתבטאות אצלכם כיום, אינם זהות לאיכויות בעבר, כחלק מניסיון מעשי ורכישת ידע אקדמי ותיאורטי בעקבות משרות והכשרות קודמות. הבהירו לעצמכם (קודם כל) כיצד הניסיון או הכשרה או רכישת ידע עזרו לכם לפתח ולהעצים את התכונות שקיימות בכם, באופן שונה מאיכויות אלו בעבר, תוך הצגת הבשלות שלכם למשרה הנוכחית. הצגת האיכויות על "ציר ההתפתחות" מציגה אתכם כאנשים פונקציונאליים, מתקדמים וככאלו שעשויים אף להשתפר עם כניסתם למסגרת הנכונה.

ד.      הכינו לפחות 2 דוגמאות בעבור כל תכונה/איכות המוצגת בראיון: בכדי להבהיר את אמינותו הצגת הייחוד שלכם/ן, חשוב ורצויי להציג דוגמאות ממשרות, אירועי עבר ותפקידים קודמים, אשר יסייעו בהמחשת התכונות והאיכויות אותם הנכם מייחסים לעצמכם. בעבור כל איכות/תכונה ייחודית, כדאי להכין 2 דוגמאות הממחישות כל תכונה/איכות מוצגת, וזאת בכדי להמחיש את ביטוייה של אותה איכות, בין מסגרות שונות, מעבר למזל וצירוף מקרים. במידה ואין לכם/ן יותר מדוגמא אחת, שקלו היטב אם באמת מדובר באיכות חשובה שראויה, או שמא ניתן להחליפה בתכונות/איכויות קיימות, מיוחדות יותר שלכם. כמו-כן, הימנעו מדוגמאות בעלות "תוצאה שולית" ביחס לאיכות המוצגת – בכדי לייצר רושם אמין ומקצועי.

 

6.  "אני צריך/ה לחשוב על זה" – אל תקבלו החלטה במהלך פגישת הראיון!

 

לעיתים לא מעטות, במהלך פגישת הראיון תופתעו לגלות כי המשרה כפי שהוצגה איננה תואמת את ההרגשה שקיבלתם. תחושה מסוג זה, הינה מרגיזה בעבור כולם. הסיבה לכך נובעת מתיאום ציפיות קודם באשר: לשכר משוער, שעות עבודה, זמינות ומשתנים נוספים. לעיתים רבות "ההפתעה" אשר נגלתה לאוזנכם במהלך הראיון, איננה אלטרנטיבה "רעה" עבורכם, אל "פחות טובה" וככזו שהייתם מסכימים לקבל, לו הייתה מוצגת כפי שהיא מלכתחילה. כפי שהזכרנו כבר מקודם, רבים מן הסובלים והסובלות מ-ADHD נוטים לאימפולסיביות והבעת רגשות גלויה וישירה. הבעיה בסוגיה הנוכחית, איננה העובדה כי הנכם מאוכזבים מהמשרה מנקודת מבטה החדשה,  המבטאת אכזבה כנה ואמיתית, אלא כיצד אתם מתמודדים עם אכזבה מסוג זה במהלך הריאיון.

 

להלן מספר טיפים להתמודדות יעילה:

 

א.      הצגת תחושה כנה: במידה ואינכם מרוצים מהשכר המוצע ומדרישות ההיקף של התפקיד, יהיה נכון שתאמרו זאת במהלך הראיון. אך עם זאת, חשוב לשמור על טון ענייני – אשר מבהיר מדוע התנאים "החדשים" המוצגים בפניכם עשויים להקשות עליכם (למשל: תזדקקו למצוא משרה נוספת בשל השכר הנמוך, אילוצי שעות והתחייבויות קודמות, שאיפות אישיות וכד') במילויי המשרה כהלכה, באופן אמיתי וכנה. זכרו כי חשוב למי שאמון על העסקתכם כי תתפקדו היטב בעבודה ולכן אילוצים או רצונות אשר מתנגשים עם תנאי המשרה, חשוב שיובאו בפני המראיינים. ייתכן וכי לא תוכלו להגיע להסכמה והתנאים הם שרירים, אך לעיתים ובמידה ויצרתם רושם חיובי עד מאוד, ייתכן והגמשת התנאים הינה על הפרק. בכל מקרה, הימנעו מהצגת תחושת "מרמור" ונסו להציג טיעונים עניינים – אשר עשויים לגשר על הפער הקיים.

 

ב.      הימנעו מהשוואת למקומות עבודה אחרים: אחת הטעויות הנפוצות בקרב בעלי הפרעת קשב וריכוז, הינה ההשוואה למקומות אחרים, מתוך תחושת אימפולסיביות ו-"חוסר צדק". זכרו שהתנאים המוצגים במהלך הראיון, לא ניתנו לכם באופן אישי אלא נקבעו באופן שרירותי בעבור כל המועמדים, ולכן אין צורך להיעלב או להיפגע מכך. מעבר לכך, השוואה למקומות אחרים, עשויה לדחוק את המראיינים "לפינה" ואף לצבוע את "אווירת הראיון" באופן שלילי. עם זאת, ניתן להציג רמת השתכרות קומת, מבלי להזכיר מקומות עבודה אחרים, שלעיתים רבות מהווים "מקור תחרות" למקום העבודה אליו הגעתם.

 

ג.        לא לסרב להצעת המשרה במעמד הראיון:  גם אם במהלך הראיון עולה התחושה כי המשרה "איננה מתאימה לכם", הימנעו מלסרב לה במעמד הריאיון. זכרו – לעיתים האכזבה מהתנאים החדשים, הינה אכזבה "רגעית", אשר נובעת מ-"אפקט ההפתעה". כמו-כן, ייתכן שאלטרנטיבות אחרות שישנן עשויות "שלא להסתדר", או שינויים אחרים (לו"ז בעבודה שנייה, שעות לימודים וכד') ולכן כדי להביע את רצונכם "לחשוב על ההצעה" בטרם תקבלו החלטה. כמו-כן, נסו להימנע מתגובה אימפולסיבית של סירוב בשל "אכזבה". אין לכך שום השפעה חיובית, באופן אשר "יסגור את הדלת" לפני שהחלטתם סופית.

 

7.       "דעו את חולשתכם" – חסרון עשויי להיות יתרון גדול!

 

אחת הבעיות העיקריות בראיון עבודה הינה העובדה שהצד "המראיין" איננו מכיר אתכם כלל (כמו שאר המרואיינים האחרים), ומעבר לרושם שמתגבש עליכם, נבדקת אמינותכם. אחת הדרכים לייצר אמינות, היא דווקא לחשוף את נקודות התורפה שלכם, במיוחד עם ה-"חולשות" הינן ברות שיפור. ככל שתחשפו רבדים "פחות יפים" (בעלי אפשרות לשיפור ושינוי) לצד יתרונותכם וייחודכם, תוכלו לספק פרספקטיבה רחבה וטובה יותר על עצמכם ולייצר פרופיל כנה ואמין (במידה וחשיפה זו הינה אמיתית וכנה).

בהקשר של ADHD ובקרב סובלים וסובלות מן ההפרעה, המודעות לתגובה  אימפולסיבית "האופיינית", מעוררת בקרב אותם אלו "זהירות יתר", כאשר מדובר בראיון עבודה בעל חשיבות מכרעת. מאידך, התנהגות "רווית מעצורים" עשויה להתפרש במהלך פגישת ראיון כביטוי לחוסר אמינות וניסיון להסתיר "דבר מה". לכן חשוב, דווקא להציג את הכישורים וההתמודדויות "הפחות טובים" שלכם (אשר יתגלו ממילא, במדיה ותתקבלו למשרה), במיוחד "שהחזקתם בבטן" עשויה לייצר אי-שקט ואף חזות "לא אמינה" במהלך הראיון.

דוגמא רלבנטית, הינה דווקא חשיפת עובדת (במהלך הראיון) קיומה של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), אשר עשויה לספק דווקא יתרון בעבורכם. אמנם, מאובחנים בעלי לקות מסוג ADHD נוטים להתנהגות אימפולסיביות (ולעיתים גם היפר-אקטיבית), דחיינות, חוסר התארגנות והתנהלות לקויה בזמנים – לכאורה, כל מה שלא היינו מעוניינים ב-"עובד חדש" המצטרף לשורותינו. מאידך, במידה והצלחתם להתגבר על הסימפטומים ולהציג תפקודים טובים ואף לייצר הצלחות במשרות הקודמות, הרי שהנכם/ן בעלי מוטיבציה רבה להצלחה – אשר בולטת דווקא בניסיון להתגבר על המכשולים הניצבים בפניכם – באופן שגור ויומיומי.

 

זכרו! הצגת חסרונות/ נקודות תורפה אישיות ומקצועיות – אינן בהכרח חיסרון, כל עוד הדבר נעשה בצורה נבונה ואמינה. להלן שני טיפים בהקשר זה.

 

1.       חשוב שתבואו מוכנים! –  הצגת נקודות תורפה אישיות עשויה להיות חיונית במהלך ראיון עבודה, כל עוד הינכם מודעים לאלו – ואינכם ממצאים חסרונות (בצורה שאיננה אמיתית) באופן שעשויי לגרור למצב של חוסר אמינות (למשל: להציג יתרון שלכם כחסרון – נשמע בדרך מאולץ וחסר תוכן). מכאן – חשוב לזהות, לבחון ולעבור על רשימת "החסרונות" –בטרם מועד פגישת הראיון.

2.       הימנעו מחשיפה והצגה של "חסרונות" בעלי אופי חיובי וכללי – למשל: "אני פרפקציוניסט", "אני וותרן מאוד". הסיבה לכך טמונה בעובדה שלא רשמתם את התכונה "החיובית" ("וותרנות", "הישגיות" ברשימת "הדברים הטובים") ומכאן כי פספסתם אפשרות הצגה של יתרונות נוספים (במקום חסרונות). מעבר לכך ובמידה שציינתם תכונה "כחיובית ושלילית" במהלך הראיון, הרי שאינכם מודעים לחסרונות (ללא מרכיב יתרון) – באופן אשר עשויי להעיד על "חוסר מודעות עצמית" או על "חוסר אמינות" לחלופין.

3.       השתמשו ב-"נקודות התורפה" לצורך הצגת התמודדויות ואתגרים תעסוקתיים קודמים "מוצלחים": כדי לתמוך בחסרונות או נקודות התורפה אותן הינכם מציגים במהלך הראיון, עליכם לספק דוגמאות רלבנטיות, המעידות על כך. עם- זאת, מומלץ לבחור דווקא דוגמאות המבטאות את המוטיבציה וכוח הרצון שלכם להתגבר על "נקודת התורפה" ומתבטאות בהצלחות והישגים קודמים "למרות הקושי". באופן זה תוכלו לחשוף את אמינותכם, בד בבד ליכולות המוטיבציה והרצון – אשר טמונים בכם.

עד כאן – כל שנותר לאחל לכולכם המון בהצלחה, בקרוב במשרה "החדשה"!