השבוע התפרסמה כתבה בעתון "הארץ", בשם "השכן עם הדשא בריא יותר", המדברת על כך שחוקרים קושרים בין עיסוק בגינון למניעת התקפי לב ושבץ מגיל 60: http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2152564 (30.10.13) ובה נאמר:  "מתברר שלפריחה החדשה באדנית יש סגולות חשובות יותר מיופי או ניחוח:  במחקר שנערך באחרונה בשטוקהולם, בירת שבדיה, התגלה שעיסוק קבוע בגינון עשוי להפחית את הסיכוי ללקות בשבץ או בהתקפי לב. לפי המחקר, שבו נבדקו 4000 גמלאים לפרק זמן של 12 שנים, מסתבר שגינון ומלאכות "עשה זאת בעצמך" נוספות עשויות להאריך את תוחלת החיים ב30% בקרב בני 60 ומעלה. המחקר מראה כי עבור אוכלוסיית הגמלאים, יתרונותיו הבריאותיים של הגינון אינם פחותים מאלה של פעילות ספורטיבית כמו ריצה.  כמו כן נמצא כי הסיכון של גברים ונשים בני 60 ומעלה העוסקים בגינון ללקות בהתקף לב או שבץ נמוך ב27% מאלה שאינם מטפחים צמחייה." לכל העוסקים בגינון תחושה זו ברורה גם ללא המחקרים המוכיחים זאת, אך תמיד נעים לדעת שיש לכך ביסוס מדעי.  מעבר לפעילות הפיזית אותה מספק העיסוק בגינון, הסיפוק הנפשי גם הוא מרכיב עיקרי התורם לבריאות הפיזית. העיסוק ביצירה, צמיחה, פריחה, והקרבה לאדמה, הם מרכיבים המשפיעים ישירות על הבריאות הנפשית של האדם. העוסקים בגינון לרוב מתנסים גם בגידול מזון טרי ובריא  ללא ריסוסים וחומרים רעילים.  טריותו ונגישותו המהירה לצלחת הם עוד מרכיב חשוב בבריאות של העוסקים בגינון  (ועל כך עוד נרחיב בהמשך). בנוסף, מספקת העבודה בגינה  גירוי חזק של כל החושים: של חוש הטעם בגידול המזון והתבלינים בגינה, חוש הריח המתעצם עם הפריחות, הגשמים, העלים והאדמה, חוש המישוש המקבל ביטוי בנגיעה בטקסטורות הרבות והמגוונות, חוש השמיעה ברחש הרוח בעלים, ציוצי הציפורים וצלילי הטבע הסובבים – וכמובן חוש הראיה וההתפעמות מהיופי האסתטי. העבודה בגינה נעשית פעמים רבות בצוותא, גם בגינות משותפות וגינות קהילתיות. ולמפגש עם אנשים מכל סוגי הקשת בחדוות עבודה משותפת, יש מרכיב חשוב ביותר בבריאות הנפשית והפיזית כאחד. .