היי חברים . . . 

מה שלומכם? 

כבר ארבעה חודשים שאני בתוך חלום, ככה מרגיש לי, בעצם לא בדיוק, סיוט קצת יותר מדוייק. 

מה אתם עושים כשאתם מרגישים יאוש ושאין קצה אור ?

מי מכם היה  במשבר תקופת זמן כזאת, או אולי יותר? פחות? ויצא ממנו .. עדיין בו .. מת לצאת ממנו, כמוני .. 

זה התחיל בסממני אזהרה שכאלה, פתאום האוכל לא עובר בגרון .. ולצערי התדרדר לנפילה נפשית לא פשוטה.

כל יום הוא התמודדות מחדש, כל יום משחק בין יאוש לתקווה. . . 

והפחד הכי גדול הוא שלא אצליח לצאת מזה, כי כולם מסביב חוזרים וחופרים לי ש"רק את יכולה לעזור לעצמך", ו"את חייבת להכריח את עצמך". . .ועוד כל מיני כאלה, ואני צריכה ללמוד לסמוך על עצמי, וללמוד להתחייב לעצמי, להאמין בעצמי. 

מכל הסיפור הזה אני רק קולטת ומבינה עד כמה לא האמנתי, לא הקשבתי, לא התייחסתי לעצמי יפה עד עכשיו, אחרת לא הייתי במצב הנוכחי כרגע.

אני מבינה שזה מה שזה בא ללמד אותי, להקשיב לעצמי, לטפל בעצמי, לדאוג לעצמי. 

גם הלכתי לאיבוד בעניין של למי לפנות. 

אני במסגרת של טיפולים אלטרנטיביים, ומרגיש לי שכבר מיצה ולא עוזר. . אז פניתי בלית ברירה לצינורות המקובלים, פסיכיאטריה, וגם שם לא הצלחתי, אני בקושי מכניסה אוכל לגוף כמו שצריך, אז בטח שהגוף לא מקבל טוב כדורים ... 

ואני שואלת באמת "מאין יבוא עזרי", ומרגישה שרק התשובה "עזרי מעם ה' " היא התשובה.

אני חייבת לסמוך עליו שהוא משגיח עליי ושומר עליי, שאני לא לבד, כי מרגיש לי מאוד לבד, באוויר, לא בטיפול שמתחברת אליו, לא מחוברת לעצמי... 

מי מכם פונה לתפילה ולעולם הרוח בתקופות קשות ? למי מכם זה עוזר? 

ובכלל, אני אשמח לתמיכה ומילה טובה, למקום חומל ומחבק, שמקבל ואוהב ללא תנאי, ללא שיפוטיות, ללא ביקורת נוקבת...

תודה לכם על שקראתם את שעל ליבי 

מאחלת רפואה שלמה לכל מי שזקוק, שולחת חיבוק, אור ואהבה, ויותר מכל, מאחלת לעצמי שאדע איך לטפל בי הכי טוב, שאחבק את הילדה הפנימית שבי, ולא אשאיר אותה לבד. 

שבוע טוב ובשורות טובות, ניסים ונפלאות, נחמות וישועות !!!

ישועת ה' כהרף עין, אמן !!!