שלום וברכה, כותבת אני את הבלוג הזה בתחושה ״של כלו כל הקיצין״..... ההרגשה שלי התמידית היא של  חוסר מימוש עצמי, צופה בחיים שלי מן הצד במקום ליטול בהם חלק!

אתחיל מהתחלה, למרות שהמחשבות מתרוצצות ומנסות למצוא גורמים וסיבות למחלה הרגשית והפיזית שלי, אנסה לעשות סדר בדברים.

השם שלי חנה, ואני מתמודדת שנים רבות עם מלחמת חורמה באוכל ובמבנה גופי, הכל התחיל כאשר בגיל 8 התגלתה אצלי התאווה לאוכל ולממתקים , שהובילו להשמנה ולמסע מפרך של דיאטות בלתי פוסקות, מסע שלא הסתיים עד לרגע כתיבת שורות אלה, ומותיר אותי עייפה ושבורה נפשית ופיזית.

כל דיאטה שלא צלחה הותירה אותי עם קילוגרמים נוספים ושנאה עצמית גוברת.

כך התנהלו כל שנות ילדותי ובגרותי, בתחילת שנות ה20 שלי, עשיתי דיאטה שהניבה ירידה נאה, אך....העליה שוב הגיעה.

יש לי עוד הרבה מה לספר על חיי כאישה נשואה לבעל שרוצה שאהיה רזה בכל מחיר...

על חיי באמריקה וחוסר המימוש שלי..

על ילדיי המקסימים, שלמענן אעשה הכל כדי לצאת ממעגל האימים של הפרעת האכילה האימתנית שנוטלת כוחותי...

אשמח להתכתב עם אחרים, ולהמשיך לספר על עצמי, אם זה יעניין משהו....

אלוקים תן לי את הכל לשנות את הדברים שיש ביכולתי לשנותם!!!!