הקושי שבקושי
16/10/13 14:54
631 צפיות
אחרי יומיים שאני לא יכול לדרוך על הרגל בכלל וכאבים שמעולם לא הגיעו לרמה כזאת משהוא סביב 20 מ-1 עד-10, הגעתי לנקודת השבירה הקשה ביותר מזה 7 וחצי שנים שאני עם ה-CRPS, עכשיו אני מבין כמה אני מוגבל וכמה הנכות שלי היא קשה ולא ניסבלת יותר ,אין כרגע כל פיתרון באופק מבחינה רפואית ונראה שהגעתי למבוי הסתום ממנו כל כך פחדתי ואחרי הלילה הבלתי אפשרי שעבר עלי אמש אני בתחתית הייאוש ודי נגמר לי הכוח להתמודד.הרגלים שלי נראות כמו אחרי פיגוע ירי.
אין לי מושג מה עושים הלאה ואיך ממשיכים מכאן ,יש לי כאבי ראש שלא חוויתי אף פעם מקודם, יכול להיות שזה חלק מהעייפות כתוצאה מחוסר שינה ,ואולי כבר הכול ביחד ,ונראה שהמורפיום גם לא עוזר במיוחד, אני שוקל עם בכלל ללכת למלא את המשאבה בשבוע הבא? ולא מוצא כבר טעם בזה.מקווה שלא גרמתי לייאוש אצל מישהו מהקוראים פשוט הייתי חייב להוציא את זה ואני מעדיף לא לדבר על זה עם אף אחד ומצאתי את עצמי כותב פה .
תגובות
עוד פוסטים בבלוג: חים בצל הכאב
מתוך ענן של כאב עדיין אפשר לחוש עלבון
זאת הכתבה המלאה כפי שפורסמה בעיתון הארץ ב-26.3.2014,
שלומי מולכו חי בתוך ענן ביום ובלילה. בעיקר ענן של כאב, אבל...
קראו עוד
סופ"ש חורפי וקר...
מיום חמישי כולם פה מתרגשים יש שלג וסופה שכמותה לא נראה בישראל מעל 50 שנה, האמת אני זוכר את חורף 92 בחיפה, ...
קראו עוד
השתתפות באירוע
הערב לאחר הכנות רבות הן נפשיות והן מעשיות ,כמו מציאת מכנסיים ארוכים מתאימים שניתן ללבוש מבלי שיציקו לרגליי יותר מידי,...
קראו עוד
יום בחיי חולה CRPS
במהלך השבועות האחרונים קיבלתי מספר הזמנות לארועים של משפחה וחברים קרובים ולאחר סינון נשארתי עם 2 הזמנות שאני לא יכול ...
קראו עוד