לעמוד מול הפחד

שנים רבות שאני פוחדת מחתולים. יש לי פוביה יוצאת דופן. אני אוהבת חיות. חתולים היה פחד שאף אחד לא הצליח להסביר אותו. כשחתול היה עובר לידי הייתי עוברת לצד השני. צורחת כאילו ראיתי רוח רפאיים. ההתנהגות הזאת הייתה מנוהל מחוסר שליטה על ידי טייס האוטומט.

בחרתי לעמוד מול הפחד. במסע של חיים כמו שאני עושה אין מקום לוותר הייתי חייבת להתמודד ולעשות צעד. עכשיו זה קרה העזתי להתקרב ללטף וגם להחזיק.

תחושת הגוף שלי בפעולה הזאת גבתה רעידות בכל הגוף שלי הדופק שלי היה מהיר מאוד ובמזל זה לא נגמר בדום לב. הפה התייבש. וחשתי בתחושת ריחוף נימול כזה בפנים ונקודות שחורות בעיניים.

אני גאה בעצמי. עשיתי את זה.

ואיך אני מקשרת את הצעד הזה למסע שלי ואיך זה קשור בנפש בחיי המציאות?

הסיפור הוא כזה, שנים שאני לא רוצה לחבק אותה. מתעלמת ממנה ומנותקת ממנה ריגשית. אני פחדתי שהיא תשרוט אותי. היא עצמה הייתה פחדנית תמיד ובכל מקום שלא התאימה היו מסלקים אותה. היא פגיעה וחשופה לסכנות. בדיוק כמו החתולה ככה הייתה השמנה שבי. כנראה שהרבה זמן ביטאתי את הפחדים הפנימיים שלי מול הפחד מחתולים שדימו בעבורי את הדמות של השמנה שבי, סוג של מראה. במציאות.

היום עמדתי מולה (החתולה) שהיא בעצם השמנה שבי. חיבקתי אותה. התקרבתי אליה. ליטפתי אותה. הראתי לה שיש בי עוד את הפחד מולה. אבל גם בכל זאת התקרבתי אליה למרות הפחד וחיבקתי אותה.

אני ממשיכה לצעוד במסע שלי. מבחינתי היום קטפתי הישג שאני יכולה להיות גאה בעצמי מאוד.

כששיתפתי את המשפחה שלי ושלחתי להם תמונות הייתה סערה במשפחה הם לא האמינו למראה עיניים. הם התפעלו מרוב שהפוביה הייתה דומיננטית בחיי.

אני בטוחה שמי שמכיר אותי היטב וקורא כעת את הפוסט הזה ״נפלה לו הלסת״.

אני רוצה לבקש מכם משהו שיעזור לכם בתהליך האישי שלכם ובחיים הפרטיים שלכם.

אם קיים בכם פחד או פוביה כל שהוא תנסו לעמוד מולו. תנסו להבין מה הפוביה הזאת אומרת בחיים האמיתיים שלכם איפה היא מתורגמת.

זה לא סוף העולם לעמוד מול הפחד ולפחד מהתגובות הספונטניות שההתמודדות מביאה עם הפעולה.

זה רק יפתח דלת לגבורה ואפשרות לעמוד חזק יותר אל מול החיים.

הפוסט הזה נכתב באהבה גדולה לעצמי. ובאהבה גדולה אליכם. אני מזמינה אתכם לקחת מה שמרגיש לכם נכון מהפוסט הזה כי אני היום ניצחתי.

באהבה, אורית לוי