התמודדות עם כאב אינה קלה ובנוסף לסיוע הרפואי דורשת מאמצים מצד המטופל. באמצעות תכנית טיפול המבוססת על חמישה צעדים, ניתן להקנות למטופלים כישורי התמודדות חיוניים ולהגיע לתוצאות טיפול מרשימות.     התכנית הוצגה בפורום מחנכי כאב,  במסגרת שבוע הכאב שנערך בלאס וגאס, ספטמבר 2013. מקור התכנית  בבית החולים הכללי במסצ'וטס, מבוססת על גישה רב תחומית הטוענת כי חיבור הגוף והנפש הינו מרכיב הכרחי  להצלחת הטיפול בנוסף לטיפול התרופתי ואו הפולשני.   בחיבור גוף והנפש למטופל תפקיד עיקרי, לכן חשוב להקנות לו כישורי התמודדות. הוגי התכנית טוענים כי כישורי התמודדות אלה ניתן  להשיג באימון אחד ובמהלך שעתיים בלבד, מה שחוסך זמן ועלויות מצד המערכת הרפואית והמטופל.      מדובר באימון שהינו קל ליישום ובאמצעותו המטופל רוכש נקודת מבט רחבה, שהינה מעבר להסתכלות צרה המתמקדת בכאב הפיזי.     חמשת  הצעדים: צעד 1- הבנה: בצעד זה המטופל רוכש ידע והבנה אודות מנגנון הכאב, סוגי הכאב השונים ואופי הכאב ממנו סובל. כמו כן, אודות אפשרויות הטיפול התרופתי ואופן פעולתו.       לדוגמא: כיצד חשים כאב, ומהו מסלול הכאב  ותיאוריות כאב כמו  זו של " בקרת השער". האם תרופות ממשפחת האופי ואידים מזיקות ואו ממכרות?, ומהן אלטרנטיבות הטיפול בתרופות שאינן שייכות למשפחה זו?.     צעד 2- קבלה: מיומנות בה המטופל לומד להתייחס לכאב בדרך שונה ולא רק כגורם השולט בכל תחומי החיים. הכוונה לאימוץ גישה בדרך של פתרון בעיות כמו " מה ניתן לעשות עכשיו" להבדיל מגישה  שהינה אמוציונאלית בעיקרה כמו "  למה דווקא אני סובל מהכאב".       צעד 3- הירגעות:  בצעד זה, המטופל רוכש מיומנות להפגת מתחים במטרה להשיג הקלה. מומלץ לאמץ טכניקת הרפיה כמו טאי צ'י, מדיטציה, ביופידבק או כל טכניקה אחרת שנמצאה יעילה.  אחת הדרכים המומלצות היא נשימה סרעפתית עמוקה.     צעד 4- איזון: בצעד זה המטופל לומד לאזן את הכאב באמצעות טיפול תרופתי המותאם לאופי הכאב ועוצמתו. לעיתים נדרש "טיפול סביב השעון" ולא רק כתגובה  לכאב מתפרץ  או זה שאינו נסבל.  במקביל, חשוב לנקוט בפעילויות מסייעות כמו שינה מספקת וניהול זמן יעיל. חשוב לזכור כי בצעדים קטנים  ניתן להשיג תוצאות חיוביות בדומה לסיפור " הארנב והצב " בו הנחישות וההתמדה של הצב הוכיחה את עצמה במרוץ.     צעד 5- התמודדות: בצעד זה, המטופל רוכש טכניקות המסייעות להפחית את הכאב כמו עיסוי קר או חם, ובמיוחד השימוש בטכניקות להיסח דעת בהן למטופל תפקיד אקטיבי כמו אלה המיושמות במשחקי וידאו . שימוש בטכניקות אלה עשוי לסייע בהתמודדות עם הכאב ואף  להוביל לצריכה מופחתת של משככי כאבים.     האם אכן,  גישת טיפול זו,  מחליפה  טיפול התנהגותי  הכולל מפגשים מרובים, או אולי מתאימה למטופלים מסוימים ולא לאלה הזקוקים לתדירות גבוהה יותר של מפגשים ומעקב מתמשך?.     מה שבטוח, כי לנכונות והמוטיבציה של המטופל לסייע לעצמו ולהשתלב בכל דרך תרומה משמעותית ביותר.    לכתבה ב Medscape, ספטמבר 2013    בואו נדבר על זה בפורום כאבים