אז ככה. צפים להם זכרונות מהילדות כי אני פותחת את הבצלים שלי לאט לאט ומבררת עם עצמי מה גרם לי להיות מי שאני.. אמנם בחורה חייכנית ושמחה אבל משהו שם תקוע. ככל שאני מקלפת את הבצל זה לא הופך אותי למאוד שמחה.. אבל אחרי קצת בכי יש הפוגה ןאז שקט נפשי. שקט נפשי זה האיזון.

בחרתי לכתוב היום בבלוג כי הגבתי לפוסט אחר והתגובה שלי שם התאימה לי לבלוג. אז הפוסט היה כזה –

זה מה שפורסם מלכתחילה- שיר שכדאי לקרוא עד הסוף- שמשקף את תהליך השינוי : אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים/ פורשה נלסון - אני הולכת ברחוב במדרכה יש בור עמוק, אני נופלת לתוכו. אני אבודה... אני חסרת ישע. אין זו אשמתי. לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה. - אני הולכת באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק, אני מעמידה פנים שאינני מבחינה בו. אני נופלת לתוכו שוב. אני לא יכולה להאמין ששוב הגעתי לכאן. אין זו אשמתי. ושוב לוקח לי נצח לצאת. - אני הולכת באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק, אני רואה אותו. אני נופלת לתוכו בכל זאת... כוחו של הרגל. עיני פקוחות, אני יודעת היכן אני. זוהי אשמתי. אני יוצאת מיד. - אני הולכת באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק, אני עוקפת אותו. - אני הולכת ברחוב אחר.

וזו הייתה תגובתי לפוסט ההוא-

ELL -מכירה את השיר וכך מכירה גם על בשרי. כשהתגרשתי בעלי לשעבר פשוט הלך ולא חזר.. וכשהגעתי הביתה מהעבודה מצאתי בית ריק.. לקח לי זמן להבין ש.. נפרדנו והוא עזב. אז הלכנו לרבנות שם נפגשנו והתגרשנו. זריז. בלי זמן אפילו לעכל ולהבין. גם רק אחרי כמה ימים הבנתי שהוא ממש עזב כשיום אחד הוא בא הביתה כי חברה שהייתה אצלי הציעה לו לחזור והוא בא עם מזוודה שקניתי ליום האהבה ורק אז הבנתי שבכלל הוא עזב כלומר לקח את הדברים אז מרוב שהייתי בהלם לא דיברתי איתו והוא הלך. לא משנה התגרשנו אחרי זה רצה לחזור במשך כמה שנים ולא הסכמתי עד שנותק הקשר לחלוטין. הייתי רזה כשהכרתי אותו הוא היה טבח ובמשך הקשר קצת השמנתי אבל לא נורא. כשהוא עזב בצורה כזו השמנתי מאוד. הרבה מבושה. כי לא היינו נשואים הרבה זמן. הוא עזב והשאיר אחריו חובות שכעסתי לשלם אותם למשל חוב למכולת. בעל המכולת כל פעם שהלכתי לעבודה צעק לי מה עם החוב. אז הייתי עושה מסלול מסביב כדי לא לעבור דרכו והייתי נשארת שעות נוספות בעבודה כדי לחזור בלי שיצעק לי. המכולת הייתה בור אבל ללכת מסביב היה בור יותר גדול- גם יותר דרך ללכת  וגם החוב לא משולם. אז פשוט נכנסתי אליו הסברתי לו בצורה שבחרתי להסביר והבטחתי לשלם את החוב לאט לאט וכך עשיתי עד שעברתי לגור במקום אחר. לשנות את המזל. אם המזל כל כך שונה מאז אני לא יודעת.. בעצם מה אני מדברת שטויות התחלתי ללמוד באוניברסיטה נשארה לי עוד שנה עברתי המון מאז. התגרשנו ב- 2006 והגיע הזמן להשתחרר מזה ולעבור הלאה! תודה (: ולא עדיין אין לי הסכם יחסי מזון .. אבל הרבה יותר רגועה וכשהאכילה הרגשית רגועה לאט לאט גם המשקל ירד. ואוסיף גם ספורט..