מיד כשגיליתי שמצב החוליות שלי בכי רע וכאבי הגב והרגליים שלי מחמירים, פניתי לכמה רופאים בעלי מוניטין נפלאים של קופת החולים שלי. הפתרון המוצע לי היה אחיד - קיבוע. כיון שאני מודעת לסבל ולתוצאות העגומות בעקבו ניתוח  זה, סרבתי ונתקבלתי בחיוך סלחני של הרופאים שהבטיחו לי שתוך תקופה קצרה אחזור אליהם על ארבע. 

במשך כל הזמן הזה סרבתי להאמין שעם כל החידושים בניתוחי הגב נשאר הקיבוע המיושן כפתרון היחיד לריווח בין חוליות והפחתת הלחץ על העצב. לשוא חיפשתי בגוגל ניתוחים אנדוסקופיים שיחסכו חתך של 20 ס"מ בגבי הענוג ותקופת החלמה ארוכה שמי יודע אם תשיג את מטרתה. במשך שלוש השנים האלה המשכתי לחפש עד שנודע לי משיחה אישית שקיים רופא בארץ שמזה שלוש שנים מציל מסיוטי דיסקים פרוצים ושאר מרעין בישין וכל זה באמצעות אנדוסקופ, המוחדר בחתך של סנימטר , והעיקר - החולה , כמו בסרטים על מרפאים בכוח האמונה (להבדיל), קם על רגליו מקץ שעתיים כשהוא נטול כאבים. 

הרופאים הקונבנציונאלים שראו בו איום, דאגו להעלים את עקבותיו, וכך נתברר לי  מדוע הורע מצבי עד כדי כך שהרופא  המקסים כבר איננו יכול לעזור לי. אני מתארת לעצמי שמבחינה אתית אני לא יכולה לספק פרטים נוספים, אבל אם תתאמצו תאתרו אותו והנס יתרחש. העבירו הלאה!