שלום לכולם

הקדמה- זו לא הפעם הראשונה שאני מעז להעלות בלוג אישי ועדיין להשאר בחיים, והכל בעידן הרשתות החברתיות שגם עליהן נכתבו כבר  מלים מספיק, ואכן אני מעלה כאן את האני מאמין שלי וגם של מספר חברים לא קטן  שחברים בעמותה של קהילת נפגעי חו"ש בארץ.

 

רקע אישי- חבר בכמוני מיום היווסדו, אני עצמי טאטראפלג לאחר פגיעה קשה בעמ"ש כתוצאה מנפילה- אחת יותר מידי...מנהל בהתנדבות את עמותת נחו"ש למען נפגעי חו"ש בישראל, בחרתי לעשות כך כי חשבתי שאפשר להפוך את הלימון ללימונדה ובימקום לשקוע להשקיע באנשים ובילדים הזקוקים לסיוע, אני חקלאי שנפגע בתאונת עבודה ולפני התאונה גידלתי תמרים ופרחים וריח של ורד טרי, יחד עם טעמו של התמר הלח עדיין עושים לי את זה....ברקע שלי נוסף לידע חקלאי אני מורה לחנ"ג  בוגר וונגייט היתמחות בחינוך מיוחד, לאחר הפגיעה הפכתי למשותק מC3 ומטה ואת כל הסיבוכים תחסכו ממני...עכשיו לנקודה שממנה אני ממשיך להישאר על העץ למעלה להרגיש את משב הרוח המיזרחית אך גם את האופק צופה פני המערב.

 

העיסוק בלימונדה

כיום אני מדריך נוער/ילדים בסיכון מגדל יחד איתם גן ירק לשימוש עצמי, עובד במסגרת תומכת של עזרה בש.ב. לימוד שפה ,חשבון, תנ"ך וכל היתר- סיפוק גדול

במיסגרת העמותה אותה אני מוביל כבר ארבע שנים החלטנו על מספר פרויקטים על מנת לסייע לחברי העמותה, אפרט רק שני פרויקטים של השנה  האחרונה שבהם אני מנסה למנף את הנפגעים לגבהים שאולי לא חלמו

א. העצמה אישית- סדנה מקצועית לאורך השנה בה נפגשים מדי שבוע כ-15 חברים ומנסים בעזרת הדרכה מתאימה להיתרומם מעלה מעלה-[יש סירטון באתר כמוני ]-לאחר הסדנה התאמת מקום עבודה בסביבה נגישה ומתאימה.

ב. פרויקט מוערבות בקהילה- סטודנטים בפקולטה לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה,מתנדבים פעם בשבוע בבתיהם של הנפגעים ובמסגרת החונכות הזו שמקבלת גיבוי מקצועי מבית לוינשטיין המחלקה לפסיכולוגיה שיקומית נבנה תהליך מאד פורה בין הצדדים לכיוון דרך חדשה. בפרויקט לוקחים חלק 8 סטודנטים מול 8 נפגעים-

יש עוד מספר פרויקטים שאנו מנהלים במקביל

וכל זה כדי להישאר כל הזמן בצמרת העץ לאחוז ולא ליפול...

רשם- אורי סייג

למעונינים להיצטרף לעמותה כמיתנדבים פעילים או כחברים הזקוקים לסיוע אנה פנו אלינו דרך האתר או בפרטים דרך "כמוני" ואנו ניצור קשר בחזרה