בשנים האחרונות השימוש במונח חכמת ההמונים התרחב מאוד, וקיבל תהודה ציבורית משמעותית. באנגלית נקרא המושג Crowd wisdom, והשימוש בחוכמת ההמונים על מנת לפתור שאלות ועוד, נקרא מיקור ההמונים או Crowdsourcing. המושג עצמו נטבע בספר "חכמת ההמונים" ע"י ג’יימס סורוביצקי בשנת 2005.

 

הטענה מאחורי המושג חכמת ההמונים, היא שקבוצה גדולה של אנשים  שאינם בהכרח מומחים מסוגלים לייצר תובנה חכמה לא פחות מאשר המומחים. ההתמקדות בספר של סורוביצקי היא בפעולה שהיא שקלול של מגוון הדעות של ההמון.

 

הדוגמה הקלאסית בתחום זה היא סיפור הניסוי של פרנסיס גלטון עם השור. מדובר בניסוי שנעשה ב-1907 אז הועמד שור במקום ציבורי וההמון נדרש לנחש את משקלו. ההמונים לא צלחו במשימה, אך גלטון לקח את כל הניחושים, עשה ממוצע והפלא ופלא התוצאה היתה משקלו של השור. כיום, בעידן הרשתות החברתיות, רבים משתמשים בחכמת ההמונים של חבריהם, בשל האפשרות לפנות בקלות יחסית למספר רב של אנשים. גם כאן, ברשת החברתית כמוני, ניתן לשאול שאלה ולקבל מגוון פתרונות.

 

גם בתחום הרפואה נעשה שימוש בחכמת ההמונים. כך למשל קיים משחק ייחודי בשם Foldit המאפשר לאנשים לפתור חידות שונות באמצעות קיפול ומשחק עם חלבונים (הדמיה שלהם). באמצעות משחק זה הצליחו חוקרים לפתור כמה חידות משמעותיות ברפואה שעד השימוש במשחק לא הצליחו המומחים לפתור.

 

חשוב לציין שלא תמיד חכמת ההמונים עובדת, ונשמעת עליה לעיתים גם ביקורת.

הפעם,  אתם הסוכרתיים חושבים יחד, וכל אחד לחוד, אילו צרכים ורעיונות אתם רוצים מאפליקציה סלולרית שתסייע לכם לנהל את הסוכרת.

 

אנו מאמינים שחשיבה משותפת זו עשויה להוביל לרעיונות ותובנות רעננים וחדשניים שנשמח לפתח יחד.