תמיד הייתי רזה, ומנערותי היו תקופות שבהן רצתי , אך  בגיל 43, אחרי לא מעט שנים של הזנחה, ה- BMI שלי הגיע כמעט ל- 28.  למרות שלכאורה הייתי בריא, חייתי ברמות סטרס, רגזנות וחרדה גבוהות, ומאסתי בעודפי השומן. עשיתי מהפך: התחלתי לקחת כדורי הרגעה ממשפחת SSRI שמאוד הרגיעו אותי, הפכתי צמחוני, התחלתי לצעוד מידי יום, ניהלתי יומן מפורט, וירדתי תוך שנה ל- BMI 20 תוך שאני משיל מעלי 23 ק"ג של שומנים מיותרים.

 

בגיל 51, לכאורה ללא סיבה (בגדול שמרתי על אורח חיים בריא זה 8 שנים), הסוכר בדם  זינק מ- 82 - 87 ל- 112, וב- 5 השנים שחלפו מאז זיגזג בין 96 - 100 ל- 108 - 121, עד שלפני חצי שנה הגעתי ל- 136, ושבוע אחרי זה ל- 126, והרופא פסק: "אתה סוכרתי".

 

התוצאות הנמוכות של שומני הדם בבדיקות הדם תמיד שימחו אותי, אך במקביל לעלייה בסוכר בדם, התחיל גם ה- LDL  ("הכולסטרול הרע") לזגזג בין 94 - 97 ל-  103 - 106, ולפני 3 שנים קפץ פעם ל- 124. לפני חצי שנה, לכאורה  ללא סיבה (כנ"ל) זינק ה- LDL  ל- 146 ושבוע אחרי זה ל- 162. ההמלצות לסוכרתיים הן - אנו יודעים - לא לעלות מעל 100.

 

הרופא שקל לתת לי סטטינים. קראתי קצת ואמרתי לעצמי: תמצה קודם מה שניתן מהדיאטה והספורט, ואל תמהר ליטול תרופות.

 

רק 8 חודשים לפני כן, באפריל 2012, היה הסוכר בצום 98, ה- LDL 95, יתר שומני הדם נמוכים, וה- A1C 5.3% , והייתי מבסוט.  אז מה קרה ? מה השתבש פתאום ? וחשוב מזה, איך להחזיר את הגלגל 8 חודשים לאחור ?

 

לכאורה, כבר שנים שאני מקיים אורח חיים בריא ומודע לסוכרת, אבל לאמיתו של דבר, לא תמיד הקפדתי באותה מידה, ויש עוד מספיק מה לשפר, עד שאוכל להכריז שמיציתי.

 

מכיוון שאני מנהל כבר שנים רישומים מפורטים , עשיתי מחקר  השוואתי  של הרגלי האכילה והספורט שלי בחודשיים לפני בדיקות הדם באפריל 2012  ("התקופה הראשונה") לעומת  בחודשיים לפני בדיקות הדם של דצמבר 2012  ("התקופה השניה") ולמדתי כמה דברים מעניינים:

 

א.  בתקופה הראשונה אכלתי עוגיות ועוגות ב- 22% מהלילות (זה עקב אכילס שלי), בתום התפריט היומי הצמחוני והבריא,  ובתקופה השניה ב- 47% מהלילות אכלתי חלווה וכל מיני מימרחי שוקולד וחמאת בוטנים עתירי סוכר ושומנים רוויים / טראנס.

 

ב. בתקופה שניה שקלתי בממוצע 4 ק"ג של שומן בטני מיותר יותר מאשר בתקופה הראשונה.

 

ג. בתקופה הראשונה אכלתי בארוחת הלילה (עקב האכילס) יותר משתי פרוסות לחם / פיתה אחת ב- 15% מהלילות, ובתקופה השניה ב- 70% (!) מהלילות (ופעמים רבות עם איזה מימרח תעשייתי או פיתוי אחר מחוץ לדיאטה שמצאתי במקרר).

 

ד. בתקופה הראשונה רצתי מידי יום (לא הייתי מועסק אז והיה לי מספיק פנאי גם לנוח כמה שצריך  בין הריצות), ובתקופה שניה 5 פעמים בשבוע (בימים החופשיים בסוף השבוע, ובשלושה מתוך חמשת הבקרים לפני העבודה).

 

ה. בתקופה הראשונה לעסתי שיני שום מידי ערב ותיבלתי את הסלט בשמן זית (שני מאכלים שמייחסים להם סגולה של הפחתת LDL), ובתקופה השניה לא.

 

ב"תקופה השלישית"  (כחודשיים לפני בדיקת הדם שעשיתי לפני ימים אחדים) נצמדתי לדיאטה שלי, נמנעתי ממתוקים (תחילה היה לי מאוד קשה להתגבר, והיו לי כמה נפילות מתסכלות מאוד, אבל אחרי כמה שבועות, הגוף התרגל, ולמדתי להסתפק במנה קצובה של גלידה לייט המומלצת ע"י אי"ל ללא סוכר וללא שומנים), הורדתי 3 מ- 4 הק"ג המיותרים, וחזרתי לשום ולשמן הזית, מידי ערב. את תדירות הריצה לא שיניתי (כי זה "גובה הרף" שאיתו אני מסוגל להתמודד כעת, בלי ללחוץ באגרסיביות גדולה מידי על "הדוושה"), אך הגדלתי את מרחק הריצה במידה שהרגשתי שמתאימה .  

 

בבדיקת הדם האחרונה ה- LDL  ירד  ב- 40% לעומת  הבדיקה לפני חצי שנה (מ- 162 ל- 97), יתר שומני הדם תקינים, הסוכר ירד ל- 106 וה- A1C מראה 5.6%.

 

קראתי לבלוג הזה "אייל מתעקש להוריד לסוכר את הראש", כי ברור לי שמילות המפתח הן עקשנות, התמדה, סבלנות וחשיבה חיובית. זה לא סיפור של "זבנג וגמרנו" אלא אורח חיים קבוע, ויתכן שבשלב מסויים זה לא יספיק ואצטרך ליטול בנוסף גם תרופות.

 

מקווה שתרמתי משהו לכלל, כשם שאני נעזר מאוד באתר הזה ובפורום הזה.

 

הקרדיט עבור הצילום המרהיב לגילה זוגתי.