חצי שנה חלפה מאז תרמה  ציביה כ' תרומה אלטרואיסטית של כליה ליוסף בר. ציביה היא חרדית החיה בקהילה מאוחדת וערכית בבית שמש. היא אישה של חסדים ואהבת הזולת, אם נהדרת לחמשת ילדיה המקסימה את כל רואיה.

היום היא באה לכיתה בה לומדת בתה  על מנת לספר ולהסביר למה החליטה לתרום כליה ואיך היא רואה את התרומה בפרספקטיבה של הזמן שחלף. יוסף הצטרף אליה על מנת שיראו ויבינו מה משמעות התרומה. יחד הסבירו לבנות מה היה לפני התרומה ואיך השתנו חייו של יוסף לאחריה.

ציביה הסבירה כי כשנתקלה בפרסומים המבקשים מאנשים לתרום אמרה לעצמה שהנה יש לה הזדמנות לעשות חסד של אמת עם אדם ולהציל את חייו. היא ידעה כי גופה חזק דיו על מנת לעמוד בניתוח ולהתאושש ממנו במהרה.  היה ברור לה שגוף האדם יכול לתפקד כרגיל רק עם כליה אחת, היא ידעה כי משפחתה חזקה ומאוחדת מספיק על מנת לגבות אותה ולמלא את תפקידיה בעת ההחלמה ועוד היא סמכה על האווירה התומכת של כל הקהילה הנפלאה אליה היא משתייכת. כיוון שרופאים וטיפולים רפואיים אינם מפחידים אותה היא עשתה חישוב פשוט. חודש חודשיים מתוך מאה ועשרים השנים שאלוהים הקציב לה נראו לה מעט מאוד זמן להקריב על מנת להציל חיים. לא היה חשוב לה מי הנתרם, מה מינו, מה תפיסתו הדתית, העיקר מבחינתה היה עשיית  מעשה של חסד.

אין זו הפעם הראשונה שציביה מצילה חיים. לפני 10 שנים היא נמצאה מתאימה לתרומת מח עצם לילד בן 7. היא תרמה לו בשמחה והיום בזכותה הוא נער בן 17 בריא ומאושר.

כמו אז גם הפעם, החליטה ועשתה מעשה , ביררה דרך מושתלת אחרת מי זקוק לתרומת כליה, קיבלה ממנה את מספר הטלפון, התקשרה למשפחתו של יוסף והציעה להציל את חייו, ברור שבני המשפחה נדהמו מגדלות הנפש המופגנת כלפיהם ולא ידעו את נפשם מרוב התרגשות ושמחה. יחד הם צלחו את כל הבדיקות הרפואיות הקשות והממושכות, יחד הם נכנסו לניתוח ההשתלה ועם הזמן למדו להכיר איש את רעהו וזה את משפחתו של זה.

בפגישה עם הכיתה תיאר יוסף את חייו הקשים בשנים שקדמו להשתלה ואת התדרדרותו הגופנית, בזמן טיפולי הדיאליזה הקשים. הבנות הבינו מדבריו שחייו אז הלכו בכיוון אחד והוא כיוון רע מאוד.

מאז ההשתלה הוא הלך והשתפר והיום הוא אדם אחר, שקיבל את חייו במתנה, חיוני , פעיל ותורם.

כשניסה להסביר לבנות עד כמה נפלאה התרומה, הרגישה ציביה לא נעים לשמוע שבחה בפניה והיא העירה ליוסף שלא צריך לשבח אותה, רק להסביר את העובדות! אשה מופלאה שלא די שעשתה מעשה מופלא היא מצטנעת, כאילו כלום ואפילו ממליצה גם לאחרים ללכת בדרכה.

 על כך נאמר: נפלאות דרכיך ה'.