כפי הידוע הסרטן דורש מערכת יחסים אינטנסיבית עם בית החולים עם כל המשתמע מכך. כל הודעה ,כל עווית בפנים של רופא,אחות, יכולים לטלטל רגשית ולהקשות על ההתמודדות היום יומית. לא אחת נתקלתי במצבים בהם הושארו הודעות טלפוניות במשיבון של ההורה,בן הזוג, החולה.. 

הצעתי היא - כי לא יושארו יותר הודעות במשיבונים לחולים .יש להתאמץ ולנסות לשוחח עם האדם אותו מחפשים כדי לחסוך את אי הוודאות, הפחד והחשש מהודעה עמומה כגון: ד"ר  רוצה לדבר איתך/תגיעו בלי הילד מחר/הגיעו התשובות תגיע בבוקר.

למיטב ידיעתי ניתן לעשות בבית החולים מרכזיה עם מספר מיוחד בו אפשר יהיה לזהות כי מישהו מבית החולים התקשר ואז קל יותר. זה לא חסוי או מספר לא מוכר ולרוב עונים.