אז הנה אני, אחרי יום קשה אתמול, נעמדתי שוב על הרגליים.

בלי כוחות.

בלי אמונה בעצמי.

פשוט עמידה טכנית.

מרגישה כאילו העמדתי זוג קביים ואני שעונה עליהם, בלי שום יכולת לייצב את הגוף שלי לבדי. 

אבל אולי כדי להתאושש, אני זקוקה לקביים הללו..

אולי כרגע אין בי את הכוח הפנימי לייצב את עצמי.

אולי איבדתי קצת את המוטיבציה.

 

ואולי כרגע זה בסדר.

רק להתמיד במה שהחלטתי גם בלי לחשוב. גם בלי לייצב את עצמי.

 

..............................

 

אז היום היה יום בסדר גמור.

הנפש עוד תשושה.

ואיבדתי את ההרגשה של הסיפוק מעצמי, את הגאווה,

אבל באמת שהיה בסדר.

גם שקשה לי להתנחם בזה..היה בסדר..

 

אז למספר הימים הטובים- 10...

 

.........................................

 

מקווה למחר חיוני ושמח יותר..