אז זה הגיע,לא מופתעת .. אבל אני אקדים ואומר שבכל זאת שבוע ויומיים מלאים לא הקאתי !!!!!!!!!!!! ואפילו לא בלמסתי.. בתור התחלה אני חושבת שזה יפה,בתור אחת שהקיאה כל יום כמה פעמים ביום .

 

אז היום באמת הרגשתי שדי,שאני עייפה שאני חייבת "מנוחה" מהמלחמה המתישה הזו,שאני חייבת לספק לגוף  מה שהוא רוצה.. את ההנאה הזו מאוכל שאני בוחרת ורוצה ומבלי חשש שאשמין כי אקיא את זה.  ( האומנם ? ) אני יודעת שלא ארזה מזה .

אבל אי אפשר לתאר את מה שהולך בראש באותו רגע..

הלב דופק בקצב מואץ,הנשימות כבדות,הרצון לבלוס גובר,הסביבה מאפשרת,אין מי שימנע ממני ואני פשוט הולכת על זה .

 

אספר בקצרה בערך מה בלסתי. : כמה שניצלים מטוגנים,לחמניה,מלא פסטה ברוטב,חטיפים,שוקולדים ו.... הכל באסלה. כל כך פחדתי שמשהו יישאר בגוף אחרי ששמרתי יפה שבוע ואפילו ירדתי במשקל אז הקאתי הכל והתשתי את עצמי עד שאראה מיצי קיבה ( סליחה על התיאורים )

 

מקווה שמפה אני ימשיך להיות חזקה ולא אתן למעידה הזו להוריד אותי עוד יותר.. כל כך רציתי את זה שעכשיו אני " מסופקת " וזהו ממשיכה את הדרך בידיעה שאני יודעת ויכולה לעבור עוד שבוע נקי ואפילו שבועיים ..