הגן של סינדרלה
03/05/13 14:59
804 צפיות
היום חלפתי בנסיעה במכונית על פני שלט שהכריז על גן ילדים בשם :"הגן של סינדרלה". משום מה חייכתי לעצמי ומיד התעורר בי שדון הדמיון וכבר עלו בי כמה רעיונות לגבי המתרחש מאחורי שערי הגן הזה. וכי למה שיבחר שם שכזה לגן ילדים? חשבתי לעצמי הרי זה כמו בסיפורי האגדות, יש סיפור ויש איזו סיומת לסיפור וכמעט כולם מסתפקים בסיומת הכתובה. אלא שלא אצלי. לא אחת ניסיתי לדמיין מה קרה ומה יכול היה לקרות לגיבורי הסיפורים. אם ניקח למשל את סיפור סינדרלה, הרי שחשבתי לעצמי, האם סינדרלה שמרה על קשר עם הפייה שעשתה את הקסמים בעבורה? האם האחיות החורגות מבקרות מדי פעם בארמון, כי אחרי הכל הן משפחה... ואולי הן קצת התרככו ולמדו לקבל את סינדרלה? או שסינדרלה כבר חזרה להיקרא בשמה האמיתי- אלה. למה לקרוא לגן ילדים בשם הכינוי שהוא שם הגנאי שניתן לבחורה? ולמה זוכרים אותה רק בשמה ה"עלוב" וכמעט לא יודעים מה שמה האמיתי? אולי בעצם כך מעצימים את מעלותיה ויתרונותיה של זו שעל אף שניסו לרמוס את זכויותיה ויופיה, בזכות קסמים (אחרת כנראה אי אפשר), נעשה הצדק. והיא התגלתה לנסיך והפכה לרעייתו וזכתה לרשת לצידו את הממלכה. וכנראה כל ילדה ואשה יודעת שלמדוד נעליים לא יזיק, כי סינדרלה עמדה על שלה, מדדה וזכתה - הנעל המושלמת הייתה שלה! אולי זה טבוע עמוק בגנים הנשיים שלנו, כי כשתציעו למישהי למדוד מקפקף הוואניאנס ועד נעל ג'ימי- צ'ו, מבט מצועף ילווה את הרגל שתיכנס לתוך המנעל. ויש המספרות כי כבר בהיותן קטנות נהגו לקחת את הנעליים החדשות לישון עמן במיטה כמו היו חיות מחמד או חבר לצרה. רבות הנשים המעדיפות להטביע יגונן באיזו נעל חדשה מלהודות שחרב עולמן בגלל ריב עם הבעל או חבר שנטש אותן. כי נעל היא נעל ותמיד תישאר נאמנה לזו שהיא שייכת לה. ובגן סינדרלה, מה מלמדים? אין לי צל של מושג. אני רק מקווה שמלמדים שם לכבד את הזולת, לאהוב את החבר ואת השכן ואת הזר, וגם כשבוחרים איזה כינוי למישהו - להתחשב בכך שהכינוי הזה נצרב אחר כך מאוד עמוק בלב גם כשהוא יהיה גדול וחזק. אבל אם מספרים שם סיפורי אגדות, אני מקווה שיודעים לספר אותם יפה, להעשיר אותם ולתת לילדים לשאול גם שאלות וגם למצוא סופים משלהם. אני מאוד אוהבת סיפורים ואגדות . מי שרוצה מאמין ומי שיכול - מספר.... הומאז' לאלו ולאלו: השיר סינדרלה של ענת שרים ואלדד שרים בביצוע רוני דלומי ולהקת סקסטה (אגדה בפני עצמה)http://www.youtube.com/watch?v=zWmRgdBQQvk
תגובות
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים ...
עוד פוסטים בבלוג: כלים פורחים
עלילות מיס קורונה
אומרים: חוזרים לשיגרה. אבל אני שואלת עצמי איזו שיגרה? מסתכלת סביב ורואה הרבה שינויים שקרו חלקם טובים וחלקם בהרס יסודם וא...
קראו עוד
פגישה מחודשת
<p><strong>מפגש מחודש אחרי 29 שנים מפיח תקווה בחברות ובאפשרות לקיים קשר אנושי למרות מרחק, שפה,תרבות וכל הבלה...
קראו עוד
לונדון, חיכיתי לך!
<p>חיכיתי לטיול הזה מעל חודשיים. נסעתי ללונדון עם חברתי שביחד אנחנו אוהבות גם לצייר. מטרת הטיול, בראש ובראשונה היי...
קראו עוד
גלידה בטעם ..נעורים
אני אתחיל בוידוי: אני פזית ומכל המאכלים אוהבת במיוחד גלידה!
כמי שאוהב סוג מסויים של אוכל, פיתחתי רגישות בחיך לד...
קראו עוד
להתעורר ו....לדעת לרקוד
<p>אחרי הפסקה אני חוזרת לכתוב בבלוג שלי והפעם ממחשב חדש מתעקשת לקבל הדרכה מבני העסוק. ואז עושים ביחד משהו משחרר במ...
קראו עוד