שלום, חברים!   אני יודעת, לונג טיים... הנה אני חוזרת, כמו שאומרים - "התגעגעתי אז באתי".   הפעם עם כתבה שלי שהתפרסמה ב-YNET, וכעת גם אתם יכולים לקרוא ולשנות: 10 דברים פשוטים שאספתי מאנשים שחיים ברמיסיה עם מחלת הקוליטיס ומרוצים מהחיים, מתומצת עבורכם. ובסוף - מתנה!   מחלת הקוליטיס היא כידוע מחלה אוטואימונית, שהגורמים לה לא ברורים דיים. מאחר שמדובר בסוג של "תסמונת", גם בספרות המקצועית מוצאים גורמים שונים שמשפיעים על מהלך מחלה - מהגורמים היותר "פיסיים" כמו תזונה, ספורט ושינה, ועד הגורמים הפסיכולוגיים כמו רוגע והמנעות מסטרס (Boye B 2011) לכן, הדברים שלפניכם נוגעים בכמה תחומים:       1.      הכרה בקיום המחלה – מדובר כאמור במחלה כרונית, שניתן לחיות איתה ללא סימפטומים במשך שנים. יחד עם זאת, הנטיה להתלקחויות קיימת תמיד. לכן טוב תעשו אם לא תקלו ראש גם בתקופות רגועות והשתדלו לחיות מתוך מודעות ומחוייבות למניעה. הכחשה והתעלמות לא מועילים במיוחד, לעומת "הסתכלות בלבן של העין" למחלה   2.      למד את גופך – התנהגות המחלה מאוד אישית ומשתנה בין איש לרעהו, ואף אצל אותו אדם בתקופות שונות. על מנת לדעת מה הגורמים המזיקים עבורך, כדאי לנהל יומן אכילה ויציאות, בו תרשמו גם אירועים כמו שינה, מצבי רוח ולחץ מול הסימפטומים של המחלה. סיכוי טוב שלאחר 3-5 שבועות של רישום "בזמן אמת" תדעו הרבה יותר טוב מה מזיק לכם ומה עושה לכם טוב.   3.      הצטייד בנייר טואלט – ואולי אף מגבונים וכיסוי אסלה חד פעמי. בכל מקום בעולם ניתן למצוא שירותים. אין סיבה שתמנע מעצמך לצאת עם חברים או לצאת לטיול. הדבר אפשרי בהחלט, עם הכנה מתאימה. שחרר את המגבלה הפנימית שלך ותוכל שוב להינות מהחיים (גם אם זה עם הסתייגות מסויימת). יש לא מעט חולי קוליטיס שעשו טרקים וטיילו בדרום אמריקה, וגם יצאו לדייטים והתחתנו. הכל תלוי בהתייחסות שלך!   4.      האוכל כן משפיע – גם אם שמעת דעות סותרות, נסה לחשוב בהגיון: תזונה משפיעה על מחלות לב, כלי דם, ועוד מחלות רבות ומגוונות. מחלת הקוליטיס מתרחשת במעי. כל מה שאנו אוכלים מגיע למעי, מתעכל ונספג בצורה זו או אחרת. השאריות מגיעות למעי הגס. הייתכן שלא ישפיע על המחלה?! לא הגיוני, נכון? נכון! יש כיום מספיק מחקרים שמראים על הקשר בין המזון לבין היארעות המחלה, על הסיכוי להשאר ברמיסיה ולהקטין את תדירות וחומרת ההתקפים. השפעת המזון יכולה להיות קצרת טווח – אכלת משהו שלא מתאים לך ותוך דקות או שעות הבטן מדווחת לך שלא התאים לה.  למזון השפעה גם לטווח בינוני – כמו השלמת מחסור בברזל, השלמת מחסור של ויטמינים ומינרלים שנוצר לאחר דיאטה עוצרת וכד'. לתזונה גם השלכות ארוכות טווח – יש כבר מספיק מחקרים שמראים שתזונה שמכילה מספיק פירות, ירקות ופחות חלבונים ושומנים מהחי, הינה בעלת סיכוי גבוהה יותר לשמירה על רמיסיה ארוכה. בקצרה, למד על נושא התזונה והתאם את האכילה המתאימה לך באופן אישי עם איש מקצוע. השתדל גם לצאת מהבית עם המאכלים המתאימים לך – אכילה בחוץ מאוד בעייתית לחולי קוליטיס.   5.      התאם את תוספי התזונה שלך – מאחר שלרוב התזונה של חולי קוליטיס תשאר מוגבלת במידה זו או אחרת, לא את כל המרכיבים תוכלו לקבל מהמזון. נכון להיום ידוע שהסיכון לפתח דלדול מסת העצם (אוסטיאופורוזיס) גדול בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות, ולכן כדאי לצרוך תוסף סידן. בנוסף, מחסור של ויטמין D ידוע כיום כמעלה סיכון לסרטן המעי הגס – סיכון שגם כך גבוה בקרב חולי קוליטיס, לכן כדאי להוסיף גם ויט' D. תוסף נוסף, שמראה יעילות במחקרים, הוא כורכומין. זהו החומר הפעיל מתבלין הכורכום, שצריך להילקח  עם תוספת פיפרין, להגברת הספיגה. כמה לקחת, של איזו חברה וכד' – ממליצה להחליט יחד עם איש מקצוע, דיאטנית / רופא, ולא לקחת את מה שבמבצע על המדף. בדיוק כמו שלוקחים תרופה...   6.      פעילות גופנית – ודאי שמעת עשרות פעמים כמה זה חשוב לכל מיני מטרות. אך האם חשבת פעם שלפעילות הגופנית יש השפעה ישירה על חומרת הדלקת במעי? מסתבר שפעילות גופנית מגבירה את הפרשתם של מתווכים נוגדי הדלקת, לעומת אלה הנמצאים ברמה גבוהה בחולי קוליטיס – מעודדי הדלקת. בנוסף, לפעילות גופנית השפעה חיובית על מצב הרוח, על חיזוק מסת העצם ומניעת מחלות לב וכלי דם. מניסיוני בקליניקה, חולי קוליטיס שאימצו עיסוק בפעילות גופנית ברמה קבועה, מספר פעמים בשבוע, הסיכוי שלהם לחיות ברמיסיה ארוכה ועמוקה גדל בהתאם. המלצה: לבחור את הפעילות הגופנית המהנה  ביותר עבורך. זה יכול להיות ריקוד, שחיה או הליכה מהירה, גם עליה במדרגות אם יש גשם בחוץ, עושה את העבודה. נ.ב. התחל בהדרגה!   7.      נשימות בטן -  שמת לב פעם איך הילדים נושמים? הם נושמים דרך הבטן. אנחנו המבוגרים שכחנו את הנשימה הזו, "סגרנו" ועצרנו את הבטן שלנו מאחורי חגורות, ואנו נושמים נשימה רדודה לרוב. זו לא הנשימה המאפשרת לגוף לחמצן את עצמו ולהוציא מספיק טוב את הפחמן הדו-חמצני החוצה. לכן, המלצה חמה – תרגלו נשימות לבטן, כמו בקורס הכנה ללידה. נפחו את הבטן, והכניסו את האוויר פנימה. עצרו כמה שניות ונשפו לאט ועד הסוף. חזרו על הפעולה 3-5 פעמים, רצוי מול חלון פתוח או בגינה, בבוקר או בערב, ותרכשו כלי נפלא גם להתמודדות עם כאבי הבטן.   8.      שינה – כמה ישנת הלילה? כמה יוצא לך לישון בממוצע במשך השבוע? למנוחה השפעה מכרעת מבחינת היכולות של הגוף לטפל בעצמו. נמצא שככל המחלה פעילה יותר, כך הסיכון לעייפות כרונית עולה, במקביל לעליה במדד ה-CRP  (מדד לדלקת בגוף). עייפות כרונית עם או ללא אנמיה ברקע היא מנת חלקם של חולי קוליטיס רבים. לכן, כדאי להשתדל לארגן את השבוע שלך כך שיהיו מספיק שעות שינה ומנוחה, בלילה ובמשך היום. אם אין אפשרות לשנת צהריים, כדאי מאוד לאמץ טכניקות של הרפיה ומדיטציה קצרות, אותן ניתן ליישם גם על הכיסא במשרד.   9.      קודם כל, תירגע – קל להגיד, קשה לעשות, אני יודעת. חולי קוליטיס רבים מדווחים על קשר הדוק  בין המצב הרגשי, המצאות בסטרס ולחץ נפשי לבין החמרת המחלה. אחד המטופלים אפילו סיפר לי פעם שמטפל אחד הציע לו לעזוב את עבודתו בת"א ולעבור לגור באחו בגליל. זה ודאי היה מיטיב עם מחלתו אך לא כ"כ אפשרי, ברוב המקרים. לכן, כדאי להכניס בצורה יזומה לסדר השבועי שלך שעה-שעתיים של הרפיה באמצעות יוגה, דימיון מודרך, בילוי מרגיע בחיק הטבע וכל דרך אחרת שעוזרת לך להשתחרר ולהרגע. אגב, גם נשימות בטן עמוקות לפני כניסתך לישיבה לחוצה במשרד בהחלט יעילות.   10. הקפד על נטילת התרופות בקביעות – אמר פעם רופא חכם, ש"אף תרופה אינה יעילה אם לא לוקחים אותה" ((Koop. אם נרשמה  לך תרופה כלשהי, ויוצא לך לקחת אותה מידי פעם, הסיכוי שהיא תהיה יעילה עבורך קטן מאוד. כדאי לברר אם הרופא שלך על המועדים המועדפים של הנטילה – בוקר / ערב, עם / בלי אוכל – ולהקפיד על כך בצורה קבועה. אפשר להעזר בתזכורת מצפצפת בטלפון הנייד שלך, או לשים את הצנצנת של התרופה ליד מברשת השיניים באמבטיה, או לשים בתיק של העבודה ליד הארנק – כל דרך שתקל עליך לזכור ולקחת את התרופה בקביעות.   ואחרון נוסף, ככה, במתנה – אם כמות האנרגיה המושקעת על ידך כדי להסתיר מהסביבה שלך את דבר המחלה-  רבה, ההפסד הוא כולו שלך. המלצתי היא, על בסיס של ניסיונם של חולים רבים אחרים – "לצאת מהארון". לא פשעת, לא גנבת, לא עשית שום דבר רע לאף אחד. אין לך במה להתבייש ולא לחשוש מרחמים או ביקורת של הסובבים אותך. הם יקבלו את דבר מחלתך באותה הדרך בה תבחר לספר להם. לעומת זאת, כמות האנרגיה שתשתחרר ממך תהיה עצומה! אותה תוכל להפנות לאפיקים חדשים, תורמים לבריאותך, תוך קבלת תמיכה ופירגון מהסביבה.     רוצים לקבל עוד טיפים חינמים לבריאות ואיכות חיים עם מחלות קוליטיס וקרוהן?   כנסו כאן!