הבוקר עליתי על המאזניים, והינה עליתי אף במשקל. אני חצי קילו יותר מאתמול בבוקר. כשעושים דיאטה רוצים לראות תוצאות. גם כאשר אומרים: "אני לא עושה דיאטה, אני משנה את אורך החיים לחיים בריאים יותר" עדיין רוצים לראות תוצאות. הדרך הטובה ביותר, היא להיכנס לבגדים שקודם לא נכנסת אליהם. זה אפשרי אם אתה לא צריך להוריד כמחצית ממשקל גופך. אני שצריכה להוריד כמחצית ממשקל גופי, כבר זמן רב לובשת מכנסיים עם גומי, מכנסיים נמתחות כאלו, אין לי מכנסיים, כמו ג'ינס, שיוכיחו שירדתי ועכשיו אני נכנסת אליהן. לכן, המימד שיראה את הירידה האפקטיבי, הוא לעלות על המאזניים ולהישקל.

 

גוללתי לראות מה כתוב באתרים על עליה על המאזניים. הדעה הכללית באתרי דיאטטיקנים ותומכי דיאטות היא נגד המאזניים. הסיבות נגד המאזניים מגוונות:

 

  מאחר והירידה אינה ליניארית, יש חשש שבתקופת העצירה בירידה יורגש תסכול רב, שאלול לשבור את הדיאטה, או להקצין בה.

  שקילה בשעות שונות תביא משקל שונה.

 

אני למדתי עוד סיבות. למאזניים דיגיטליות יש קריזות. על מרצפת אחת יהיה להם משקל אחד, ואילו על מרצפת אחרת משקל שונה. עליה פעם אחר פעם תביא משקל שונה. וכמובן צריך לעלות על המאזניים באותו מקום.

 

לאור כל זאת העצות ברשת הן:

  המשקל לבוידעם!

  ללא המשקל חיים את ההווה
 

בכל זאת יש המלצות איך ומתי להישקל, ההמלצות הן בדרך כלל:

  להישקל בבוקר לפני הארוחה.

  להישקל בלבוש קל.

  להישקל פעם אחת בשבוע.

 

אני נשקלת כל יום, אפשר להגיד שזה טכס יום יומי אצלי. המאזניים שוכבים במקום מסוים בבית, ויש הוראה לכל חברי הבית, לא להזיז אותם ממקומם. ליד המאזניים יש את חולצת הטכס, אותה אני לובשת לפני העלייה עליהם.

 

ליד המאזניים יש טבלא ועפרון, בה אני כותבת כל יום את התוצאה. הטבלא ברוח החג מחולקת לשלוש עמודות: דצ"ק.

 

ד על שום מה? לזכר דם במכות מצריים, מסמל את הדם שאני בודקת פעם בכמה ימים, לבדוק את ערך הסוכר.

 

צ על שום מה? לזכר בצפרדע במכות מצריים, מסמל את הצעדים שאני עושה בכל יום ויום.

 

ק על שום מה? לזכר הכינים במכות מצריים, מסמל את הקילוגרמים שאני שוקלת, בכל בוקר.

 

ואחרון, יש טכס שאומרים כמה פעמים ביום: את המשקל שאליו אני שואפת להגיע היום. זהו המשקל ללא הנקודה העשרונית שאליו הגעתי. כאשר אני 300 גרם מעליו, אני מתחילה להגיד את המספר הנמוך יותר. כך כל יום אני מסמנת את המטרה הבאה. צעד אחר צעד, מספר אחר מספר.

 

אני יודעת שיש בקרים כמו הבוקר שבהם משקלי יעלה. אבל זה לא שובר אותי, אני מחזיקה באמירתה של סקרלט אוהרה: מחר זה יום חדש. אני חוששת שברגע שאשבור מההרגלים, תתחיל זליגה איטית של השמנה חדשה.