23.3.13
יב ניסן תשע"ג

מה נשתנה החודש הזה מכל החודשים ??

נכון , זה אינו המשפט המוכר, האסוציטיבי ששואלים בערב החג ?

זו השאלה שבני ואני שואלים בחודש זה חודש ניסן, חודש הגאולה, והישועה שוב ושוב !!

בחודש זה כמו בני ישראל שיצאו בחיפזון מארץ מצרים יצאנו חיש באמבולנס הדוהר לעבר בית החולים בתקווה למצוא הקלה לכאבים האיומים של בני. וראו זה פלא- הציפיה לטיפול המוכר, הכרוך ברוך, ברחמים, באמפטיה ובדאגה רבה התחלף בחוסר אנושיות, התמהמהות, אטימות וקשיחות לב.

מדוע ?? האם כמו בני ישראל לא הגענו לארץ המובטחת ?? לא הגענו לארץ שתעניק לנו את הטיפול הרפואי המוכר והעונה לצרכיו של בני ?? מסתבר שחשכת הליל, האפלה והעלטה הסתירה את השלט "ברוך הבא לעולם המבוגרים..."

שעות ארוכות, מייסרות ומייאשות בהמתנה להקלה בכאבים ובמענה לצרכיו עברו עליו בארץ הזו. לפנות בוקר, טפחה על פנינו המציאות הקודרת כי הגענו לעולם מנוכר, הפועל בקשיחות, באטימות, ולעיתים אף בהתעלמות מתחינות, זעקות ובקשות. נשאתי עיני למרומים וכמו בני ישראל התחננתי בפניך השוכן במרומים, בני רוצה להישאר ב"מצרים" של הילדים. אינו רוצה לצאת ממנה. מוכן לסבול שם ב"מצרים" ההיא, כי למרות השעבוד לטיפולים ולתרופות ולאישפוזים יש שם גם "מצרים" טובי לב, רחומים, המשתדלים להעניק מרפא ומזור.

בימים ובשעות אלו כאשר שהותי עם בני ב"מצרים" ההיא, חשבתי עליכם האנשים החיים בארץ המובטחת. העסוקים בפסטיבל הנקיונות והקניות הכפייתי. יש ביניכם מינים רבים של "עבדים" .

האמנם ?? שואלים אתם ??

במסע הזה, ביציאת מצרים הפרטית שלי שיצאתי ממנה לפני מספר שנים. פגשתי אנשים שמשועבדים לטבע האגואיסטי, לאנוכיות. שהם ממש "פה-רע". מלאי אגואיזם. רצוי שיצאו מהר יציאת מצרים.

ואני מביטה מסביב ומחפשת את "משה" שיעזור להם לצאת מהאגואיזם ולשרוף אותו בזמן "ביעור חמץ".

אותם אנשים צועדים ב"ים סוף" של אנוכיות, שרלטנות, סוציומטיות וזלזול. הם זקוקים בדחיפות למשה שיעזור להם להיחלץ מים זה.

ויש עוד "עבדים" שכל חייהם אוכלים אגוזים קשים. ואגוזים אלו מסמלים קושי, עצב, סבל, חולי, נרגנות. ואנשים אלו מתוסכלים, סובלים וספקנים. כמו ב"דיינו".

האם זה אפשרי שב"שבת הגדול" תעניק להם, אתה ריבון העולמים כוחות, אופטימיות, בריאות, שפע רוחני וכלכלי וכוח לכל מי שזקוק לכך. כאן בחדר המיון ב"מצרים" של המבוגרים יש חולים ובני משפחה הזקוקים ומייחלים לכך נואשות !!

אתה, השוכן במרומים, המעניק כוח ותעצומות להרבה אנשים כאן למטה. אנא ממך, פתח לנו חריץ, קוב בשבת הגדול כדי שיתאפשר לכולם פה מסביב לצאת לחופש המיוחל. יש האומרים כי "ניסנים" נראו בארץ. האם בחודש זה יקרה נס ??

האם באמת בניסן כולם עתידים להיגאל ??

הממתינים כאן בחדר המיון מייחלים להיות בני חורין.

גם בשנה שעברה, בחודש זה, בני לא חווה את הנס, הוא היה משועבד לכאבים ולאישפוזים. והנה, גם השנה, בניסן זה קורה שוב. אך הפעם הוא עבד במצרים אחרת, מצרים של החולים המבוגרים.

כמו בני ישנם עוד אנשים קשיי יום שיש להם "פרעה" שיושב ב"ערפם" ומפריע להם.

אנא ממך, עזור להם ולנו לבער את החמץ הזוועתי המייסר הזה מחיינו. עזור להם ולבני להחזיק את הנר הדולק ולהמשיך, ולמצוא נקודות אור בחיים. שיהיה להם ולבני הכוח להביט וללגום מחצי הכוס המלאה. ולהגיד דיינו !!!

שאם כבר נגזר על בני לשהות ב"מצרים" של עולם המבוגרים שהרופאים והצוות הרפואי, שם למרות הקושי, הלחץ, העומס הפיזי והנפשי, לא יאבדו את מידת הרחמים, והסבלנות, ויהיו נאמנים לשבועת הרופאים לה נשבעו...

ואתם, אתם האנשים העסוקים בקדחת הזו של ביעור חמץ מגוון. עצרו רגע, וחישבו האם אכן אתם מבערים את החמץ הרצוי, הנחוץ מחייכם ???

ואם עדיין הנכם סקרניים לדעת מה התשובה למה נשתנה החודש הזה ?? וזו תשובתי : שבחודש זה האשפוזים והביקורות התכופים בבתי החולים למיניהם רבים ומייסרים מכאיבים ומתישים ...

רק בריאות לכולכם.                                                           אסתר יעקובי